Psalms 83
1 A Song, a Psalm of Asaph. O God, keep not thou silence: hold not thy peace, and be not still, O God.
| שיר מזמור לאסף ב אלהים אל-דמי-לך אל-תחרש ואל-תשקט אל |
2 For, lo, thine enemies make a tumult: and they that hate thee have lifted up the head.
| כי-הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש |
3 They take crafty counsel against thy people, and consult together against thy hidden ones.
| על-עמך יערימו סוד ויתיעצו על-צפוניך |
4 They have said, Come, and let us cut them off from being a nation; that the name of Israel may be no more in remembrance.
| אמרו--לכו ונכחידם מגוי ולא-יזכר שם-ישראל עוד |
5 For they have consulted together with one consent; against thee do they make a covenant:
| כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו |
6 The tents of Edom and the Ishmaelites; Moab, and the Hagarenes;
| אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים |
7 Gebal, and Ammon, and Amalek; Philistia with the inhabitants of Tyre:
| גבל ועמון ועמלק פלשת עם-ישבי צור |
8 Assyria also is joined with them; they have holpen the children of Lot. (Selah)
| גם-אשור נלוה עמם היו זרוע לבני-לוט סלה |
9 Do thou unto them as unto Midian; as to Sisera, as to Jabin, at the river Kishon:
| עשה-להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון |
10 Which perished at En-dor; they became as dung for the earth.
| נשמדו בעין-דאר היו דמן לאדמה |
11 Make their nobles like Oreb and Zeeb; yea, all their princes like Zebah and Zalmunna:
| שיתמו נדיבימו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל-נסיכימו |
12 Who said, Let us take to ourselves in possession the habitations of God.
| אשר אמרו נירשה לנו-- את נאות אלהים |
13 O my God, make them like the whirling dust; as stubble before the wind.
| אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני-רוח |
14 As the fire that burneth the forest, and as the flame that setteth the mountains on fire;
| כאש תבער-יער וכלהבה תלהט הרים |
15 So pursue them with thy tempest, and terrify them with thy storm.
| כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם |
16 Fill their faces with confusion; that they may seek thy name, O LORD.
| מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה |
17 Let them be ashamed and dismayed for ever; yea, let them be confounded and perish:
| יבשו ויבהלו עדי-עד ויחפרו ויאבדו |
18 That they may know that thou alone, whose name is JEHOVAH, art the Most High over all the earth.
| וידעו-- כי-אתה שמך יהוה לבדך עליון על-כל-הארץ |
