Psalms 73
1 A Psalm of Asaph. Surely God is good to Israel, [even] to such as are pure in heart.
| מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים-- לברי לבב |
2 But as for me, my feet were almost gone; my steps had well nigh slipped.
| ואני--כמעט נטוי (נטיו) רגלי כאין שפכה (שפכו) אשרי |
3 For I was envious at the arrogant, when I saw the prosperity of the wicked.
| כי-קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה |
4 For there are no bands in their death: but their strength is firm.
| כי אין חרצבות למותם ובריא אולם |
5 They are not in trouble as [other] men; neither are they plagued like [other] men.
| בעמל אנוש אינמו ועם-אדם לא ינגעו |
6 Therefore pride is as a chain about their neck; violence covereth them as a garment.
| לכן ענקתמו גאוה יעטף-שית חמס למו |
7 Their eyes stand out with fatness: they have more than heart could wish.
| יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב |
8 They scoff, and in wickedness utter oppression: they speak loftily.
| ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו |
9 They have set their mouth in the heavens, and their tongue walketh through the earth.
| שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ |
10 Therefore his people return hither: and waters of a full [cup] are wrung out by them.
| לכן ישיב (ישוב) עמו הלם ומי מלא ימצו למו |
11 And they say, How doth God know? and is there knowledge in the Most High?
| ואמרו איכה ידע-אל ויש דעה בעליון |
12 Behold, these are the wicked; and, being alway at ease, they increase in riches.
| הנה-אלה רשעים ושלוי עולם השגו-חיל |
13 Surely in vain have I cleansed my heart, and washed my hands in innocency;
| אך-ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי |
14 For all the day long have I been plagued, and chastened every morning.
| ואהי נגוע כל-היום ותוכחתי לבקרים |
15 If I had said, I will speak thus; behold, I had dealt treacherously with the generation of thy children.
| אם-אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי |
16 When I thought how I might know this, it was too painful for me;
| ואחשבה לדעת זאת עמל היא (הוא) בעיני |
17 Until I went into the sanctuary of God, and considered their latter end.
| עד-אבוא אל-מקדשי-אל אבינה לאחריתם |
18 Surely thou settest them in slippery places: thou castest them down to destruction.
| אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות |
19 How are they become a desolation in a moment! they are utterly consumed with terrors.
| איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן-בלהות |
20 As a dream when one awaketh; so, O Lord, when thou awakest, thou shalt despise their image.
| כחלום מהקיץ-- אדני בעיר צלמם תבזה |
21 For my heart was grieved, and I was pricked in my reins:
| כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן |
22 So brutish was I, and ignorant; I was [as] a beast before thee.
| ואני-בער ולא אדע בהמות הייתי עמך |
23 Nevertheless I am continually with thee: thou hast holden my right hand.
| ואני תמיד עמך אחזת ביד-ימיני |
24 Thou shalt guide me with thy counsel, and afterward receive me to glory.
| בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני |
25 Whom have I in heaven [but thee]? and there is none upon earth that I desire beside thee.
| מי-לי בשמים ועמך לא-חפצתי בארץ |
26 My flesh and my heart faileth: [but] God is the strength of my heart and my portion for ever.
| כלה שארי ולבבי צור-לבבי וחלקי--אלהים לעולם |
27 For, lo, they that are far from thee shall perish: thou hast destroyed all them that go a whoring from thee.
| כי-הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל-זונה ממך |
28 But it is good for me to draw near unto God: I have made the Lord GOD my refuge, that I may tell of all thy works.
| ואני קרבת אלהים-- לי-טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל-מלאכותיך |
