Psalms 71
1 In thee, O LORD, do I put my trust: let me never be ashamed.
| בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ |
2 Deliver me in thy righteousness, and rescue me: bow down thine ear unto me, and save me.
| בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ |
3 Be thou to me a rock of habitation, whereunto I may continually resort: thou hast given commandment to save me; for thou art my rock and my fortress.
| היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ |
4 Rescue me, O my God, out of the hand of the wicked, out of the hand of the unrighteous and cruel man.
| אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ |
5 For thou art my hope, O Lord GOD: [thou art] my trust from my youth.
| כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ |
6 By thee have I been holden up from the womb: thou art he that took me out of my mother’s bowels: my praise shall be continually of thee.
| עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ |
7 I am as a wonder unto many; but thou art my strong refuge.
| כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ |
8 My mouth shall be filled with thy praise, and with thy honour all the day.
| ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ |
9 Cast me not off in the time of old age; forsake me not when my strength faileth.
| אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ |
10 For mine enemies speak concerning me; and they that watch for my soul take counsel together,
| כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ |
11 Saying, God hath forsaken him: pursue and take him; for there is none to deliver.
| לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ |
12 O God, be not far from me: O my God, make haste to help me.
| אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ |
13 Let them be ashamed [and] consumed that are adversaries to my soul; let them be covered with reproach and dishonour that seek my hurt.
| יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ |
14 But I will hope continually, and will praise thee yet more and more.
| ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ |
15 My mouth shall tell of thy righteousness, [and] of thy salvation all the day; for I know not the numbers [thereof].
| פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ |
16 I will come with the mighty acts of the Lord GOD: I will make mention of thy righteousness, even of thine only.
| אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ |
17 O God, thou hast taught me from my youth; and hitherto have I declared thy wondrous works.
| אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ |
18 Yea, even when I am old and grayheaded, O God, forsake me not; until I have declared thy strength unto [the next] generation, thy might to every one that is to come.
| וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ |
19 Thy righteousness also, O God, is very high; thou who hast done great things, O God, who is like unto thee?
| וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ |
20 Thou, which hast shewed us many and sore troubles, shalt quicken us again, and shalt bring us up again from the depths of the earth.
| אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ |
21 Increase thou my greatness, and turn again and comfort me.
| תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ |
22 I will also praise thee with the psaltery, [even] thy truth, O my God: unto thee will I sing praises with the harp, O thou Holy One of Israel.
| גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ |
23 My lips shall greatly rejoice when I sing praises unto thee; and my soul, which thou hast redeemed.
| תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ |
24 My tongue also shall talk of thy righteousness all the day long: for they are ashamed, for they are confounded, that seek my hurt.
| גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ |
