Psalms 69
1 For the Chief Musician; set to Shoshannim. [A Psalm] of David. Save me, O God; for the waters are come in unto my soul.
| למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ |
2 I sink in deep mire, where there is no standing: I am come into deep waters, where the floods overflow me.
| טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ |
3 I am weary with my crying; my throat is dried: mine eyes fail while I wait for my God.
| יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ |
4 They that hate me without a cause are more than the hairs of mine head: they that would cut me off, being mine enemies wrongfully, are mighty: then I restored that which I took not away.
| רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ |
5 O God, thou knowest my foolishness; and my sins are not hid from thee.
| אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ |
6 Let not them that wait on thee be ashamed through me, O Lord GOD of hosts: let not those that seek thee be brought to dishonour through me, O God of Israel.
| אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ |
7 Because for thy sake I have borne reproach; shame hath covered my face.
| כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ |
8 I am become a stranger unto my brethren, and an alien unto my mother’s children.
| מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ |
9 For the zeal of thine house hath eaten me up; and the reproaches of them that reproach thee are fallen upon me.
| כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ |
10 When I wept, [and chastened] my soul with fasting, that was to my reproach.
| ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ |
11 When I made sackcloth my clothing, I became a proverb unto them.
| ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ |
12 They that sit in the gate talk of me; and [I am] the song of the drunkards.
| ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ |
13 But as for me, my prayer is unto thee, O LORD, in an acceptable time: O God, in the multitude of thy mercy, answer me in the truth of thy salvation.
| ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ |
14 Deliver me out of the mire, and let me not sink: let me be delivered from them that hate me, and out of the deep waters.
| הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ |
15 Let not the waterflood overwhelm me, neither let the deep swallow me up; and let not the pit shut her mouth upon me.
| אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ |
16 Answer me, O LORD; for thy lovingkindness is good: according to the multitude of thy tender mercies turn thou unto me.
| ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ |
17 And hide not thy face from thy servant; for I am in distress; answer me speedily.
| ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ |
18 Draw nigh unto my soul, and redeem it: ransom me because of mine enemies.
| קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ |
19 Thou knowest my reproach, and my shame, and my dishonour: mine adversaries are all before thee.
| אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ |
20 Reproach hath broken my heart; and I am full of heaviness: and I looked for some to take pity, but there was none; and for comforters, but I found none.
| חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ |
21 They gave me also gall for my meat; and in my thirst they gave me vinegar to drink.
| ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ |
22 Let their table before them become a snare; and when they are in peace, [let it become] a trap.
| יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ |
23 Let their eyes be darkened, that they see not; and make their loins continually to shake.
| תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ |
24 Pour out thine indignation upon them, and let the fierceness of thine anger overtake them.
| שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ |
25 Let their habitation be desolate; let none dwell in their tents.
| תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ |
26 For they persecute him whom thou hast smitten; and they tell of the sorrow of those whom thou hast wounded,
| כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ |
27 Add iniquity unto their iniquity: and let them not come into thy righteousness.
| תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ |
28 Let them be blotted out of the book of life, and not be written with the righteous.
| ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ |
29 But I am poor and sorrowful: let thy salvation, O God, set me up on high.
| ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ |
30 I will praise the name of God with a song, and will magnify him with thanksgiving.
| אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ |
31 And it shall please the LORD better than an ox, [or] a bullock that hath horns and hoofs.
| ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ |
32 The meek have seen it, and are glad: ye that seek after God, let your heart live.
| ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ |
33 For the LORD heareth the needy, and despiseth not his prisoners.
| כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ |
34 Let heaven and earth praise him, the seas, and every thing that moveth therein.
| יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ |
35 For God will save Zion, and build the cities of Judah; and they shall abide there, and have it in possession.
| כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ |
36 The seed also of his servants shall inherit it; and they that love his name shall dwell therein.
| וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ |
