Psalms 102
1 A Prayer of the afflicted, when he is overwhelmed, and poureth out his complaint before the LORD. Hear my prayer, O LORD, and let my cry come unto thee.
| תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ |
2 Hide not thy face from me in the day of my distress: incline thine ear unto me; in the day when I call answer me speedily.
| אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ |
3 For my days consume away like smoke, and my bones are burned as a firebrand.
| כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ |
4 My heart is smitten like grass, and withered; for I forget to eat my bread.
| הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ |
5 By reason of the voice of my groaning my bones cleave to my flesh.
| מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ |
6 I am like a pelican of the wilderness; I am become as an owl of the waste places.
| דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ |
7 I watch, and am become like a sparrow that is alone upon the housetop.
| שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ |
8 Mine enemies reproach me all the day; they that are mad against me do curse by me.
| כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ |
9 For I have eaten ashes like bread, and mingled my drink with weeping.
| כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ |
10 Because of thine indignation and thy wrath: for thou hast taken me up, and cast me away.
| מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ |
11 My days are like a shadow that declineth; and I am withered like grass.
| ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ |
12 But thou, O LORD, shalt abide for ever; and thy memorial unto all generations.
| ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ |
13 Thou shalt arise, and have mercy upon Zion: for it is time to have pity upon her, yea, the set time is come.
| אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ |
14 For thy servants take pleasure in her stones, and have pity upon her dust.
| כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ |
15 So the nations shall fear the name of the LORD, and all the kings of the earth thy glory:
| וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ |
16 For the LORD hath built up Zion, he hath appeared in his glory;
| כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ |
17 He hath regarded the prayer of the destitute, and hath not despised their prayer.
| פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ |
18 This shall be written for the generation to come: and a people which shall be created shall praise the LORD.
| תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ |
19 For he hath looked down from the height of his sanctuary; from heaven did the LORD behold the earth;
| כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ |
20 To hear the sighing of the prisoner; to loose those that are appointed to death;
| לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ |
21 That men may declare the name of the LORD in Zion, and his praise in Jerusalem;
| לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ |
22 When the peoples are gathered together, and the kingdoms, to serve the LORD.
| בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ |
23 He weakened my strength in the way; he shortened my days.
| ענה בדרך כחו קצר ימי׃ |
24 I said, O my God, take me not away in the midst of my days: thy years are throughout all generations.
| אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ |
25 Of old hast thou laid the foundation of the earth; and the heavens are the work of thy hands.
| לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ |
26 They shall perish, but thou shalt endure: yea, all of them shall wax old like a garment; as a vesture shalt thou change them, and they shall be changed:
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ |
27 But thou art the same, and thy years shall have no end.
| ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ |
28 The children of thy servants shall continue, and their seed shall be established before thee.
| בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ |
