Proverbs 19
1 Better is the poor that walketh in his integrity than he that perverse in his lips and is a fool.
| טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ |
2 Also, that the soul be without knowledge is not good; and he that hasteth with his feet sinneth.
| גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ |
3 The foolishness of man subverteth his way; and his heart fretteth against the LORD.
| אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ |
4 Wealth addeth many friends: but the poor is separated from his friend.
| הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ |
5 A false witness shall not be unpunished; and he that uttereth lies shall not escape.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ |
6 Many will entreat the favour of the liberal man: and every man is a friend to him that giveth gifts.
| רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ |
7 All the brethren of the poor do hate him: how much more do his friends go far from him! he pursueth [them with] words, [but] they are gone.
| כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ |
8 He that getteth wisdom loveth his own soul: he that keepeth understanding shall find good.
| קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ |
9 A false witness shall not be unpunished; and he that uttereth lies shall perish.
| עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ |
10 Delicate living is not seemly for a fool; much less for a servant to have rule over princes.
| לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ |
11 The discretion of a man maketh him slow to anger; and it is his glory to pass over a transgression.
| שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ |
12 The king’s wrath is as the roaring of a lion; but his favour is as dew upon the grass.
| נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ |
13 A foolish son is the calamity of his father: and the contentions of a wife are a continual dropping.
| הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ |
14 House and riches are an inheritance from fathers: but a prudent wife is from the LORD.
| בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ |
15 Slothfulness casteth into a deep sleep; and the idle soul shall suffer hunger.
| עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ |
16 He that keepeth the commandment keepeth his soul: [but] he that is careless of his ways shall die.
| שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ |
17 He that hath pity upon the poor lendeth unto the LORD, and his good deed will he pay him again.
| מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ |
18 Chasten thy son, seeing there is hope; and set not thy heart on his destruction.
| יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ |
19 A man of great wrath shall bear the penalty: for if thou deliver [him], thou must do it yet again.
| גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ |
20 Hear counsel, and receive instruction, that thou mayest be wise in thy latter end.
| שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ |
21 There are many devices in a man’s heart; but the counsel of the LORD, that shall stand.
| רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ |
22 The desire of a man is [the measure of] his kindness: and a poor man is better than a liar.
| תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ |
23 The fear of the LORD [tendeth] to life: and he [that hath it] shall abide satisfied; he shall not be visited with evil.
| יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ |
24 The sluggard burieth his hand in the dish, and will not so much as bring it to his mouth again.
| טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ |
25 smite a scorner, and the simple will learn prudence: and reprove one that hath understanding, [and] he will understand knowledge.
| לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ |
26 He that spoileth his father, and chaseth away his mother, is a son that causeth shame and bringeth reproach.
| משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ |
27 Cease, my son, to hear instruction [only] to err from the words of knowledge.
| חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ |
28 A worthless witness mocketh at judgment: and the mouth of the wicked swalloweth iniquity.
| עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ |
29 Judgments are prepared for scorners, and stripes for the back of fools.
| נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ |
