Proverbs 18
1 He that separateth himself seeketh [his own] desire, and rageth against all sound wisdom.
| לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ |
2 A fool hath no delight in understanding, but only that his heart may reveal itself.
| לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ |
3 When the wicked cometh, there cometh also contempt, and with ignominy cometh reproach.
| בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ |
4 The words of a man’s mouth are as deep waters; the wellspring of wisdom is as a flowing brook.
| מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ |
5 To accept the person of the wicked is not good, [nor] to turn aside the righteous in judgment.
| שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ |
6 A fool’s lips enter into contention, and his mouth calleth for stripes.
| שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ |
7 A fool’s mouth is his destruction, and his lips are the snare of his soul.
| פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ |
8 The words of a whisperer are as dainty, morsels, and they go down into the innermost parts of the belly.
| דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ |
9 He also that is slack in his work is brother to him that is a destroyer.
| גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ |
10 The name of the LORD is a strong tower: the righteous runneth into it, and is safe.
| מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ |
11 The rich man’s wealth is his strong city, and as an high wall in his own imagination.
| הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ |
12 Before destruction the heart of man is haughty, and before honour [goeth] humility.
| לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ |
13 He that giveth answer before he heareth, it is folly and shame unto him.
| משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ |
14 The spirit of a man will sustain his infirmity; but a broken spirit who can bear?
| רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ |
15 The heart of the prudent getteth knowledge; and the ear of the wise seeketh knowledge.
| לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ |
16 A man’s gift maketh room for him, and bringeth him before great men.
| מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ |
17 He that pleadeth his cause first [seemeth] just; but his neighbour cometh and searcheth him out.
| צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ |
18 The lot causeth contentions to cease, and parteth between the mighty.
| מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ |
19 A brother offended [is harder to be won] than a strong city: and [such] contentions are like the bars of a castle.
| אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ |
20 A man’s belly shall be filled with the fruit of his mouth; with the increase of his lips shall he be satisfied.
| מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ |
21 Death and life are in the power of the tongue; and they that love it shall eat the fruit thereof.
| מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ |
22 Whoso findeth a wife findeth a good thing, and obtaineth favour of the LORD.
| מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ |
23 The poor useth entreaties: but the rich answereth roughly.
| תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ |
24 He that maketh many friends [doeth it] to his own destruction: but there is a friend that sticketh closer than a brother.
| איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ |
