Numbers 21
1 And the Canaanite, the king of Arad, which dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel, and took some of them captive.
| וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃ |
2 And Israel vowed a vow unto the LORD, and said, If thou wilt indeed deliver this people into my hand, then I will utterly destroy their cities.
| וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם׃ |
3 And the LORD hearkened to the voice of Israel, and delivered up the Canaanites; and they utterly destroyed them and their cities: and the name of the place was called Hormah.
| וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה׃ |
4 And they journeyed from mount Hor by the way to the Red Sea, to compass the land of Edom: and the soul of the people was much discouraged because of the way.
| ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך׃ |
5 And the people spake against God, and against Moses, Wherefore have ye brought us up out of Egypt to die in the wilderness? for there is no bread, and there is no water; and our soul loatheth this light bread.
| וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃ |
6 And the LORD sent fiery serpents among the people, and they bit the people; and much people of Israel died.
| וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל׃ |
7 And the people came to Moses, and said, We have sinned, because we have spoken against the LORD, and against thee; pray unto the LORD, that he take away the serpents from us. And Moses prayed for the people.
| ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם׃ |
8 And the LORD said unto Moses, Make thee a fiery serpent, and set it upon a standard: and it shall come to pass, that every one that is bitten, when he seeth it, shall live.
| ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃ |
9 And Moses made a serpent of brass, and set it upon the standard: and it came to pass, that if a serpent had bitten any man, when he looked unto the serpent of brass, he lived.
| ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי׃ |
10 And the children of Israel journeyed, and pitched in Oboth.
| ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃ |
11 And they journeyed from Oboth, and pitched at Iye-abarim, in the wilderness which is before Moab, toward the sunrising.
| ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש׃ |
12 From thence they journeyed, and pitched in the valley of Zered.
| משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃ |
13 From thence they journeyed, and pitched on the other side of Arnon, which is in the wilderness, that cometh out of the border of the Amorites: for Arnon is the border of Moab, between Moab and the Amorites.
| משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃ |
14 Wherefore it is said in the book of the Wars of the LORD, Vaheb in Suphah, And the valleys of Arnon,
| על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון׃ |
15 And the slope of the valleys That inclineth toward the dwelling of Ar, And leaneth upon the border of Moab.
| ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃ |
16 And from thence [they journeyed] to Beer: that is the well whereof the LORD said unto Moses, Gather the people together, and I will give them water.
| ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים׃ |
17 Then sang Israel this song: Spring up, O well; sing ye unto it:
| אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה׃ |
18 The well, which the princes digged, Which the nobles of the people delved, With the sceptre, [and] with their staves. And from the wilderness [they journeyed] to Mattanah:
| באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃ |
19 and from Mattanah to Nahaliel: and from Nahaliel to Bamoth:
| וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃ |
20 and from Bamoth to the valley that is in the field of Moab, to the top of Pisgah, which looketh down upon the desert.
| ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן׃ |
21 And Israel sent messengers unto Sihon king of the Amorites, saying,
| וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר׃ |
22 Let me pass through thy land: we will not turn aside into field, or into vineyard; we will not drink of the water of the wells: we will go by the king’s [high] way, until we have passed thy border.
| אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך׃ |
23 And Sihon would not suffer Israel to pass through his border: but Sihon gathered all his people together, and went out against Israel into the wilderness, and came to Jahaz: and he fought against Israel.
| ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃ |
24 And Israel smote him with the edge of the sword, and possessed his land from Arnon unto Jabbok, even unto the children of Ammon: for the border of the children of Ammon was strong.
| ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃ |
25 And Israel took all these cities: and Israel dwelt in all the cities of the Amorites, in Heshbon, and in all the towns thereof.
| ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה׃ |
26 For Heshbon was the city of Sihon the king of the Amorites, who had fought against the former king of Moab, and taken all his land out of his hand, even unto Arnon.
| כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן׃ |
27 Wherefore they that speak in proverbs say, Come ye to Heshbon, Let the city of Sihon be built and established:
| על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃ |
28 For a fire is gone out of Heshbon, A flame from the city of Sihon: It hath devoured Ar of Moab, The lords of the high places of Arnon.
| כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃ |
29 Woe to thee, Moab! Thou art undone, O people of Chemosh: He hath given his sons as fugitives, And his daughters into captivity, Unto Sihon king of the Amorites.
| אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃ |
30 We have shot at them; Heshbon is perished even unto Dibon, And we have laid waste even unto Nophah, Which [reacheth] unto Medeba.
| ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא׃ |
31 Thus Israel dwelt in the land of the Amorites.
| וישב ישראל בארץ האמרי׃ |
32 And Moses sent to spy out Jazer, and they took the towns thereof, and drove out the Amorites that were there.
| וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם׃ |
33 And they turned and went up by the way of Bashan: and Og the king of Bashan went out against them, he and all his people, to battle at Edrei.
| ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃ |
34 And the LORD said unto Moses, Fear him not: for I have delivered him into thy hand, and all his people, and his land; and thou shalt do to him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, which dwelt at Heshbon.
| ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ |
35 So they smote him, and his sons, and all his people, until there was none left him remaining: and they possessed his land.
| ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו׃ |
