Job 17
1 My spirit is consumed, my days are extinct, the grave is [ready] for me.
| רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי |
2 Surely there are mockers with me, and mine eye abideth in their provocation.
| אם-לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני |
3 Give now a pledge, be surety for me with thyself; who is there that will strike hands with me?
| שימה-נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע |
4 For thou hast hid their heart from understanding: therefore shalt thou not exalt [them].
| כי-לבם צפנת משכל על-כן לא תרמם |
5 He that denounceth his friends for a prey, even the eyes of his children shall fail.
| לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה |
6 He hath made me also a byword of the people; and I am become an open abhorring.
| והציגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה |
7 Mine eye also is dim by reason of sorrow, and all my members are as a shadow.
| ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם |
8 Upright men shall be astonied at this, and the innocent shall stir up himself against the godless.
| ישמו ישרים על-זאת ונקי על-חנף יתערר |
9 Yet shall the righteous hold on his way, and he that hath clean hands shall wax stronger and stronger.
| ויאחז צדיק דרכו וטהר-ידים יסיף אמץ |
10 But return ye, all of you, and come now: and I shall not find a wise man among you.
| ואולם--כלם תשבו ובאו נא ולא-אמצא בכם חכם |
11 My days are past, my purposes are broken off, even the droughts of my heart.
| ימי עברו זמתי נתקו-- מורשי לבבי |
12 They change the night into a day: the fight, [say they], is near unto the darkness.
| לילה ליום ישימו אור קרוב מפני-חשך |
| אם-אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי (Sheol h7585) |
14 If I have said to corruption, Thou art my father; to the worm, [Thou art] my mother, and my sister;
| לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה |
15 Where then is my hope? and as for my hope, who shall see it?
| ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה |
