Job 16
1 Then Job answered and said,
| ויען איוב ויאמר׃ |
2 I have heard many such things: miserable comforters are ye all.
| שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ |
3 Shall vain words have an end? or what provoketh thee that thou answerest?
| הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ |
4 I also could speak as ye do; if your soul were in my soul’s stead, I could join words together against you, and shake mine head at you.
| גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ |
5 [But] I would strengthen you with my mouth, and the solace of my lips should assuage [your grief].
| אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ |
6 Though I speak, my grief is not assuaged: and though I forbear, what am I eased?
| אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ |
7 But now he hath made me weary: thou hast made desolate all my company.
| אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ |
8 And thou hast laid fast hold on me, [which] is a witness [against me]: and my leanness riseth up against me, it testifieth to my face.
| ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ |
9 He hath torn me in his wrath, and persecuted me; he hath gnashed upon me with his teeth: mine adversary sharpeneth his eyes upon me.
| אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ |
10 They have gaped upon me with their mouth; they have smitten me upon the cheek reproachfully: they gather themselves together against me.
| פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ |
11 God delivereth me to the ungodly, and casteth me into the hands of the wicked.
| יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ |
12 I was at ease, and he brake me asunder; yea, he hath taken me by the neck, and dashed me to pieces: he hath also set me up for his mark.
| שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ |
13 His archers compass me round about, he cleaveth my reins asunder, and doth not spare; he poureth out my gall upon the ground.
| יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ |
14 He breaketh me with breach upon breach; he runneth upon me like a giant.
| יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ |
15 I have sewed sackcloth upon my skin, and have laid my horn in the dust.
| שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ |
16 My face is foul with weeping, and on my eyelids is the shadow of death;
| פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ |
17 Although there is no violence in mine hands, and my prayer is pure.
| על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ |
18 O earth, cover not thou my blood, and let my cry have no [resting] place.
| ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ |
19 Even now, behold, my witness is in heaven, and he that coucheth for me is on high.
| גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ |
20 My friends scorn me: [but] mine eye poureth out tears unto God;
| מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ |
21 That he would maintain the right of a man with God, and of a son of man with his neighbour!
| ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ |
22 For when a few years are come, I shall go the way whence I shall not return.
| כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ |
