Job 15
1 Then answered Eliphaz the Temanite, and said,
| ויען אליפז התימני ויאמר׃ |
2 Should a wise man make answer with vain knowledge, and fill his belly with the east wind?
| החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ |
3 Should he reason with unprofitable talk, or with speeches wherewith he can do no good?
| הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ |
4 Yea, thou doest away with fear, and restrainest devotion before God.
| אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ |
5 For thine iniquity teacheth thy mouth, and thou choosest the tongue of the crafty.
| כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ |
6 Thine own mouth condemneth thee, and not I; yea, thine own lips testify against thee.
| ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ |
7 Art thou the first man that was born? or wast thou brought forth before the hills?
| הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ |
8 Hast thou heard the secret counsel of God? and dost thou restrain wisdom to thyself?
| הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ |
9 What knowest thou, that we know not? what understandest thou, which is not in us?
| מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ |
10 With us are both the grayheaded and the very aged men, much elder than thy father.
| גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ |
11 Are the consolations of God too small for thee, and the word [that dealeth] gently with thee?
| המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ |
12 Why doth thine heart carry thee away? and why do thine eyes wink?
| מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ |
13 That thou turnest thy spirit against God, and lettest [such] words go out of thy mouth.
| כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ |
14 What is man, that he should be clean? and he which is born of a woman, that he should be righteous?
| מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ |
15 Behold, he putteth no trust in his holy ones; yea, the heavens are not clean in his sight.
| הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ |
16 How much less one that is abominable and corrupt, a man that drinketh iniquity like water!
| אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ |
17 I will shew thee, hear thou me; and that which I have seen I will declare:
| אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ |
18 (Which wise men have told from their fathers, and have not hid it;
| אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ |
19 Unto whom alone the land was given, and no stranger passed among them: )
| להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ |
20 The wicked man travaileth with pain all his days, even the number of years that are laid up for the oppressor.
| כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ |
21 A sound of terrors is in his ears; in prosperity the spoiler shall come upon him:
| קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ |
22 He believeth not that he shall return out of darkness, and he is waited for of the sword:
| לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ |
23 He wandereth abroad for bread, [saying], Where is it? he knoweth that the day of darkness is ready at his hand:
| נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ |
24 Distress and anguish make him afraid; they prevail against him, as a king ready to the battle:
| יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ |
25 Because he hath stretched out his hand against God, and behaveth himself proudly against the Almighty;
| כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ |
26 He runneth upon him with a [stiff] neck, with the thick bosses of his bucklers:
| ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ |
27 Because he hath covered his face with his fatness, and made collops of fat on his flanks;
| כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ |
28 And he hath dwelt in desolate cities, in houses which no man inhabited, which were ready to become heaps.
| וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ |
29 He shall not be rich, neither shall his substance continue, neither shall their produce bend to the earth.
| לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ |
30 He shall not depart out of darkness; the flame shall dry up his branches, and by the breath of his mouth shall he go away.
| לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ |
31 Let him not trust in vanity, deceiving himself: for vanity shall be his recompence.
| אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ |
32 It shall be accomplished before his time, and his branch shall not be green.
| בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ |
33 He shall shake off his unripe grape as the vine, and shall cast off his flower as the olive.
| יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ |
34 For the company of the godless shall be barren, and fire shall consume the tents of bribery.
| כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ |
35 They conceive mischief, and bring forth iniquity, and their belly prepareth deceit.
| הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ |
