Job 11
1 Then answered Zophar the Naamathite, and said,
| ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ |
2 Should not the multitude of words be answered? and should a man full of talk be justified?
| הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ |
3 Should thy boastings make men hold their peace? and when thou mockest, shall no man make thee ashamed?
| בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ |
4 For thou sayest, My doctrine is pure, and I am clean in thine eyes.
| ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ |
5 But Oh that God would speak, and open his lips against thee;
| ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ |
6 And that he would shew thee the secrets of wisdom, that is manifold in effectual working! Know therefore that God exacteth of thee less than thine iniquity deserveth.
| ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ |
7 Canst thou by searching find out God? canst thou find out the Almighty unto perfection?
| החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ |
| גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ (Sheol h7585) |
9 The measure thereof is longer than the earth, and broader than the sea.
| ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ |
10 If he pass through, and shut up, and call unto judgment, then who can hinder him?
| אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ |
11 For he knoweth vain men: he seeth iniquity also, even though he consider it not.
| כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ |
12 But vain man is void of understanding, yea, man is born as a wild ass’s colt.
| ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ |
13 If thou set thine heart aright, and stretch out thine hands toward him;
| אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ |
14 If iniquity be in thine hand, put it far away, and let not unrighteousness dwell in thy tents;
| אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ |
15 Surely then shalt thou lift up thy face without spot; yea, thou shalt be stedfast, and shalt not fear:
| כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ |
16 For thou shalt forget thy misery; thou shalt remember it as waters that are passed away:
| כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ |
17 And [thy] life shall be clearer than the noonday; though there be darkness, it shall be as the morning.
| ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ |
18 And thou shalt be secure, because there is hope; yea, thou shalt search [about thee], and shalt take thy rest in safety.
| ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ |
19 Also thou shalt lie down, and none shall make thee afraid; yea, many shall make suit unto thee.
| ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ |
20 But the eyes of the wicked shall fail, and they shall have no way to flee, and their hope shall be the giving up of the ghost.
| ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ |
