Jeremiah 51
1 Thus saith the LORD: Behold, I will raise up against Babylon, and against them that dwell in Lebkamai, a destroying wind.
| כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃ |
2 And I will send unto Babylon strangers, that shall fan her; and they shall empty her land: for in the day of trouble they shall be against her round about.
| ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃ |
3 Let not the archer bend his bow, and let him not lift himself up in his coat of mail: and spare ye not her young men; destroy ye utterly all her host.
| אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃ |
4 And they shall fall down slain in the land of the Chaldeans, and thrust through in her streets.
| ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃ |
5 For Israel is not forsaken, nor Judah, of his God, of the LORD of hosts; though their land is full of guilt against the Holy One of Israel.
| כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃ |
6 Flee out of the midst of Babylon, and save every man his life; be not cut off in her iniquity: for it is the time of the LORD’S vengeance; he will render unto her a recompence.
| נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃ |
7 Babylon hath been a golden cup in the LORD’S hand; that made all the earth drunken: the nations have drunk of her wine; therefore the nations are mad.
| כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃ |
8 Babylon is suddenly fallen and destroyed: howl for her; take balm for her pain, if so be she may be healed.
| פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃ |
9 We would have healed Babylon, but she is not healed: forsake her, and let us go every one into his own country: for her judgment reacheth unto heaven, and is lifted up even to the skies.
| רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃ |
10 The LORD hath brought forth our righteousness: come, and let us declare in Zion the work of the LORD our God.
| הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃ |
11 Make sharp the arrows; hold firm the shields: the LORD hath stirred up the spirit of the kings of the Medes; because his device is against Babylon, to destroy it: for it is the vengeance of the LORD, the vengeance of his temple.
| הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃ |
12 Set up a standard against the walls of Babylon, make the watch strong, set the watchmen, prepare the ambushes: for the LORD hath both devised and done that which he spake concerning the inhabitants of Babylon.
| אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃ |
13 O thou that dwellest upon many waters, abundant in treasures, thine end is come, the measure of thy covetousness.
| שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃ |
14 The LORD of hosts hath sworn by himself, [saying], Surely I will fill thee with men, as with the cankerworm; and they shall lift up a shout against thee.
| נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ |
15 He hath made the earth by his power, he hath established the world by his wisdom, and by his understanding hath he stretched out the heavens:
| עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ |
16 when he uttereth his voice, there is a tumult of waters in the heavens, and he causeth the vapours to ascend from the ends of the earth; he maketh lightnings for the rain, and bringeth forth the wind out of his treasuries.
| לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ |
17 Every man is become brutish [and is] without knowledge; every goldsmith is put to shame by his graven image: for his molten image is falsehood, and there is no breath in them.
| נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ |
18 They are vanity, a work of delusion: in the time of their visitation they shall perish.
| הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ |
19 The portion of Jacob is not like these; for he is the former of all things; and [Israel] is the tribe of his inheritance: the LORD of hosts is his name.
| לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ |
20 Thou art my battle axe and weapons of war: and with thee will I break in pieces the nations; and with thee will I destroy kingdoms;
| מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃ |
21 and with thee will I break in pieces the horse and his rider; and with thee will I break in pieces the chariot and him that rideth therein;
| ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃ |
22 and with thee will I break in pieces man and woman; and with thee will I break in pieces the old man and the youth; and with thee will I break in pieces the young man and the maid;
| ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃ |
23 and with thee will I break in pieces the shepherd and his flock; and with thee will I break in pieces the husbandman and his yoke [of oxen]; and with thee will I break in pieces governors and deputies.
| ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃ |
24 And I will render unto Babylon and to all the inhabitants of Chaldea all their evil that they have done in Zion in your sight, saith the LORD.
| ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ |
25 Behold, I am against thee, O destroying mountain, saith the LORD, which destroyest all the earth: and I will stretch out mine hand upon thee, and roll thee down from the rocks, and will make thee a burnt mountain.
| הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃ |
26 And they shall not take of thee a stone for a corner, nor a stone for foundations; but thou shalt be desolate for ever, saith the LORD.
| ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃ |
27 Set ye up a standard in the land, blow the trumpet among the nations, prepare the nations against her, call together against her the kingdoms of Ararat, Minni, and Ashkenaz: appoint a marshal against her; cause the horses to come up as the rough cankerworm.
| שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃ |
28 Prepare against her the nations, the kings of the Medes, the governors thereof, and all the deputies thereof, and all the land of his dominion.
| קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃ |
29 And the land trembleth and is in pain: for the purposes of the LORD against Babylon do stand, to make the land of Babylon a desolation, without inhabitant.
| ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃ |
30 The mighty men of Babylon have forborne to fight, they remain in their strong holds; their might hath failed; they are become as women: her dwelling places are set on fire; her bars are broken.
| חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃ |
31 One post shall run to meet another, and one messenger to meet another, to shew the king of Babylon that his city is taken on every quarter:
| רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃ |
32 and the passages are surprised, and the reeds they have burned with fire, and the men of war are affrighted.
| והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ |
33 For thus saith the LORD of hosts, the God of Israel: The daughter of Babylon is like a threshing-floor at the time when it is trodden; yet a little while, and the time of harvest shall come for her.
| כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃ |
34 Nebuchadrezzar the king of Babylon hath devoured me, he hath crushed me, he hath made me an empty vessel, he hath swallowed me up like a dragon, he hath filled his maw with my delicates; he hath cast me out.
| אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃ |
35 The violence done to me and to my flesh be upon Babylon, shall the inhabitant of Zion say; and, My blood be upon the inhabitants of Chaldea, shall Jerusalem say.
| חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ |
36 Therefore thus saith the LORD: Behold, I will plead thy cause, and take vengeance for thee; and I will dry up her sea, and make her fountain dry.
| לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃ |
37 And Babylon shall become heaps, a dwelling place for jackals, an astonishment, and an hissing, without inhabitant.
| והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃ |
38 They shall roar together like young lions; they shall growl as lions’ whelps.
| יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃ |
39 When they are heated, I will make their feast, and I will make them drunken, that they may rejoice, and sleep a perpetual sleep, and not wake, saith the LORD.
| בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃ |
40 I will bring them down like lambs to the slaughter, like rams with he-goats.
| אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃ |
41 How is Sheshach taken! and the praise of the whole earth surprised! how is Babylon become a desolation among the nations!
| איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ |
42 The sea is come up upon Babylon: she is covered with the multitude of the waves thereof.
| עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃ |
43 Her cities are become a desolation, a dry land, and a desert, a land wherein no man dwelleth, neither doth any son of man pass thereby.
| היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃ |
44 And I will do judgment upon Bel in Babylon, and I will bring forth out of his mouth that which he hath swallowed up; and the nations shall not flow together any more unto him: yea, the wall of Babylon shall fall.
| ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃ |
45 My people, go ye out of the midst of her, and save yourselves every man from the fierce anger of the LORD.
| צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃ |
46 And let not your heart faint, neither fear ye for the rumour that shall be heard in the land; for a rumour shall come one year, and after that in another year [shall come] a rumour, and violence in the land, ruler against ruler.
| ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃ |
47 Therefore, behold, the days come, that I will do judgment upon the graven images of Babylon, and her whole land shall be ashamed; and all her slain shall fall in the midst of her.
| לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃ |
48 Then the heaven and the earth, and all that is therein, shall sing for joy over Babylon; for the spoilers shall come unto her from the north, saith the LORD.
| ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה׃ |
49 As Babylon hath caused the slain of Israel to fall, so at Babylon shall fall the slain of all the land.
| גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃ |
50 Ye that have escaped the sword, go ye, stand not still; remember the LORD from afar, and let Jerusalem come into your mind.
| פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃ |
51 We are ashamed, because we have heard reproach; confusion hath covered our faces: for strangers are come into the sanctuaries of the LORD’S house.
| בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃ |
52 Wherefore, behold, the days come, saith the LORD, that I will do judgment upon her graven images; and through all her land the wounded shall groan.
| לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל׃ |
53 Though Babylon should mount up to heaven, and though she should fortify the height of her strength, yet from me shall spoilers come unto her, saith the LORD.
| כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃ |
54 The sound of a cry from Babylon, and of great destruction from the land of the Chaldeans!
| קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃ |
55 For the LORD spoileth Babylon, and destroyeth out of her the great voice; and their waves roar like many waters, the noise of their voice is uttered:
| כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃ |
56 for the spoiler is come upon her, even upon Babylon, and her mighty men are taken, their bows are broken in pieces: for the LORD is a God of recompences, he shall surely requite.
| כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃ |
57 And I will make drunk her princes and her wise men, her governors and her deputies, and her mighty men; and they shall sleep a perpetual sleep, and not wake, saith the King, whose name is the LORD of hosts.
| והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ |
58 Thus saith the LORD of hosts: The broad walls of Babylon shall be utterly overthrown, and her high gates shall be burned with fire; and the peoples shall labour for vanity, and the nations for the fire; and they shall be weary.
| כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃ |
59 The word which Jeremiah the prophet commanded Seraiah the son of Neriah, the son of Mahseiah, when he went with Zedekiah the king of Judah to Babylon in the fourth year of his reign. Now Seraiah was chief chamberlain.
| הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃ |
60 And Jeremiah wrote in a book all the evil that should come upon Babylon, even all these words that are written concerning Babylon.
| ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃ |
61 And Jeremiah said to Seraiah, When thou comest to Babylon, then see that thou read all these words,
| ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃ |
62 and say, O LORD, thou hast spoken concerning this place, to cut it off, that none shall dwell therein, neither man nor beast, but that it shall be desolate for ever.
| ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃ |
63 And it shall be, when thou hast made an end of reading this book, that thou shalt bind a stone to it, and cast it into the midst of Euphrates:
| והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת׃ |
64 and thou shalt say, Thus shall Babylon sink, and shall not rise again because of the evil that I will bring upon her: and they shall be weary. Thus far are the words of Jeremiah.
| ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃ |
