Isaiah 8
1 And the LORD said unto me, Take thee a great tablet, and write upon it with the pen of a man, For Maher-shalal-hash-baz;
| ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃ |
2 and I will take unto me faithful witnesses to record, Uriah the priest, and Zechariah the son of Jeberechiah.
| ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃ |
3 And I went unto the prophetess; and she conceived, and bare a son. Then said the LORD unto me, Call his name Maher-shalal-hash-baz.
| ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃ |
4 For before the child shall have knowledge to cry, My father, and, My mother, the riches of Damascus and the spoil of Samaria shall be carried away before the king of Assyria.
| כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ |
5 And the LORD spake unto me yet again, saying,
| ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃ |
6 Forasmuch as this people hath refused the waters of Shiloah that go softly, and rejoice in Rezin and Remaliah’s son;
| יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃ |
7 now therefore, behold, the Lord bringeth up upon them the waters of the River, strong and many, [even] the king of Assyria and all his glory: and he shall come up over all his channels, and go over all his banks:
| ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃ |
8 and he shall sweep onward into Judah; he shall overflow and pass through; he shall reach even to the neck; and the stretching out of his wings shall fill the breadth of thy land, O Immanuel.
| וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃ |
9 Make an uproar; O ye peoples, and ye shall be broken in pieces; and give ear, all ye of far countries: gird yourselves, and ye shall be broken in pieces: gird yourselves, and ye shall be broken in pieces.
| רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃ |
10 Take counsel together, and it shall be brought to nought; speak the word, and it shall not stand: for God is with us.
| עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ |
11 For the LORD spake thus to me with a strong hand, and instructed me that I should not walk in the way of this people, saying,
| כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃ |
12 Say ye not, A conspiracy, concerning all whereof this people shall say, A conspiracy; neither fear ye their fear, nor be in dread [thereof].
| לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃ |
13 The LORD of hosts, him shall ye sanctify; and let him be your fear, and let him be your dread.
| את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ |
14 And he shall be for a sanctuary; but for a stone of stumbling and for a rock of offence to both the houses of Israel, for a gin and for a snare to the inhabitants of Jerusalem.
| והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃ |
15 And many shall stumble thereon, and fall, and be broken, and be snared, and be taken.
| וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ |
16 Bind thou up the testimony, seal the law among my disciples.
| צור תעודה חתום תורה בלמדי׃ |
17 And I will wait for the LORD, that hideth his face from the house of Jacob, and I will look for him.
| וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃ |
18 Behold, I and the children whom the LORD hath given me are for signs and for wonders in Israel from the LORD of hosts, which dwelleth in mount Zion.
| הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ |
19 And when they shall say unto you, Seek unto them that have familiar spirits and unto the wizards, that chirp and that mutter: should not a people seek unto their God? on behalf of the living [should they seek] unto the dead?
| וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃ |
20 To the law and to the testimony! if they speak not according to this word, surely there is no morning for them.
| לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃ |
21 And they shall pass through it, hardly bestead and hungry: and it shall come to pass that, when they shall be hungry, they shall fret themselves, and curse by their king and by their God, and turn their faces upward.
| ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃ |
22 and they shall look unto the earth, and behold, distress and darkness, the gloom of anguish; and into thick darkness [they shall be] driven away.
| ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃ |
