Isaiah 29
1 Ho Ariel, Ariel, the city where David encamped! add ye year to year; let the feasts come round:
| הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו׃ |
2 then will I distress Ariel, and there shall be mourning and lamentation: and she shall be unto me as Ariel.
| והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃ |
3 And I will camp against thee round about, and will lay siege against thee with a fort, and I will raise siege works against thee.
| וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃ |
4 And thou shalt be brought down, and shalt speak out of the ground, and thy speech shall be low out of the dust; and thy voice shall be as of one that hath a familiar spirit, out of the ground, and thy speech shall whisper out of the dust.
| ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃ |
5 But the multitude of thy foes shall be like small dust, and the multitude of the terrible ones as chaff that passeth away: yea, it shall be at an instant suddenly.
| והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃ |
6 She shall be visited of the LORD of hosts with thunder, and with earthquake, and great noise, with whirlwind and tempest, and the flame of a devouring fire.
| מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃ |
7 And the multitude of all the nations that fight against Ariel, even all that fight against her and her strong hold, and that distress her, shall be as a dream, a vision of the night.
| והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה׃ |
8 And it shall be as when an hungry man dreameth, and, behold, he eateth; but he awaketh, and his soul is empty: or as when a thirsty man dreameth, and, behold, he drinketh; but he awaketh, and, behold, he is faint, and his soul hath appetite: so shall the multitude of all the nations be, that fight against mount Zion.
| והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון׃ |
9 Tarry ye and wonder, take your pleasure and be blind: they are drunken, but not with wine; they stagger, but not with strong drink.
| התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃ |
10 For the LORD hath poured out upon you the spirit of deep sleep, and hath closed your eyes, the prophets; and your heads, the seers, hath he covered.
| כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה׃ |
11 And all vision is become unto you as the words of a book that is sealed, which men deliver to one that is learned, saying, Read this, I pray thee: and he saith, I cannot, for it is sealed:
| ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃ |
12 and the book is delivered to him that is not learned, saying, Read this, I pray thee: and he saith, I am not learned.
| ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר׃ |
13 And the Lord said, Forasmuch as this people draw nigh [unto me], and with their mouth and with their lips do honour me, but have removed their heart far from me, and their fear of me is a commandment of men which hath been taught [them]:
| ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃ |
14 therefore, behold, I will proceed to do a marvelous work among this people, even a marvelous work and a wonder: and the wisdom of their wise men shall perish, and the understanding of their prudent men shall be hid.
| לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ |
15 Woe unto them that seek deep to hide their counsel from the LORD, and their works are in the dark, and they say, Who seeth us? and who knoweth us?
| הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃ |
16 Ye turn things upside down! Shall the potter be counted as clay; that the thing made should say of him that made it, He made me not; or the thing framed say of him that framed it, He hath no understanding?
| הפככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃ |
17 Is it not yet a very little while, and Lebanon shall be turned into a fruitful field, and the fruitful field shall be counted for a forest?
| הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃ |
18 And in that day shall the deaf hear the words of the book, and the eyes of the blind shall see out of obscurity and out of darkness.
| ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃ |
19 The meek also shall increase their joy in the LORD, and the poor among men shall rejoice in the Holy One of Israel.
| ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃ |
20 For the terrible one is brought to nought, and the scorner ceaseth, and all they that watch for iniquity are cut off:
| כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און׃ |
21 that make a man an offender in a cause, and lay a snare for him that reproveth in the gate, and turn aside the just with a thing of nought.
| מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃ |
22 Therefore thus saith the LORD, who redeemed Abraham, concerning the house of Jacob: Jacob shall not now be ashamed, neither shall his face now wax pale.
| לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃ |
23 But when he seeth his children, the work of mine hands, in the midst of him, they shall sanctify my name; yea, they shall sanctify the Holy One of Jacob, and shall stand in awe of the God of Israel.
| כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו׃ |
24 They also that err in spirit shall come to understanding, and they that murmur shall learn doctrine.
| וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח׃ |
