Genesis 21
1 And the LORD visited Sarah as he had said, and the LORD did unto Sarah as he had spoken.
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ |
2 And Sarah conceived, and bare Abraham a son in his old age, at the set time of which God had spoken to him.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ |
3 And Abraham called the name of his son that was born unto him, whom Sarah bare to him, Isaac.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ |
4 And Abraham circumcised his son Isaac when he was eight days old, as God had commanded him.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ |
5 And Abraham was an hundred years old, when his son Isaac was born unto him.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ |
6 And Sarah said, God hath made me to laugh; every one that heareth will laugh with me.
| ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ |
7 And she said, Who would have said unto Abraham, that Sarah should give children suck? for I have borne him a son in his old age.
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ |
8 And the child grew, and was weaned: and Abraham made a great feast on the day that Isaac was weaned.
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ |
9 And Sarah saw the son of Hagar the Egyptian, which she had borne unto Abraham, mocking.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ |
10 Wherefore she said unto Abraham, Cast out this bondwoman and her son: for the son of this bondwoman shall not be heir with my son, even with Isaac.
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ |
11 And the thing was very grievous in Abraham’s sight on account of his son.
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ |
12 And God said unto Abraham, Let it not be grievous in thy sight because of the lad, and because of thy bondwoman; in all that Sarah saith unto thee, hearken unto her voice; for in Isaac shall thy seed be called.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ |
13 And also of the son of the bondwoman will I make a nation, because he is thy seed.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ |
14 And Abraham rose up early in the morning, and took bread and a bottle of water, and gave it unto Hagar, putting it on her shoulder, and the child, and sent her away: and she departed, and wandered in the wilderness of Beer-sheba.
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ |
15 And the water in the bottle was spent, and she cast the child under one of the shrubs.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ |
16 And she went, and sat her down over against him a good way off, as it were a bowshot: for she said, Let me not look upon the death of the child. And she sat over against him, and lift up her voice, and wept.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ |
17 And God heard the voice of the lad; and the angel of God called to Hagar out of heaven, and said unto her, What aileth thee, Hagar? fear not; for God hath heard the voice of the lad where he is.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ |
18 Arise, lift up the lad, and hold him in thine hand; for I will make him a great nation.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ |
19 And God opened her eyes, and she saw a well of water; and she went, and filled the bottle with water, and gave the lad drink.
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ |
20 And God was with the lad, and he grew; and he dwelt in the wilderness, and became an archer.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ |
21 And he dwelt in the wilderness of Paran: and his mother took him a wife out of the land of Egypt.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ |
22 And it came to pass at that time, that Abimelech and Phicol the captain of his host spake unto Abraham, saying, God is with thee in all that thou doest:
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ |
23 now therefore swear unto me here by God that thou wilt not deal falsely with me, nor with my son, nor with my son’s son: but according to the kindness that I have done unto thee, thou shalt do unto me, and to the land wherein thou hast sojourned.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ |
24 And Abraham said, I will swear.
| ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ |
25 And Abraham reproved Abimelech because of the well of water, which Abimelech’s servants had violently taken away.
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ |
26 And Abimelech said, I know not who hath done this thing: neither didst thou tell me, neither yet heard I of it, but today.
| ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ |
27 And Abraham took sheep and oxen, and gave them unto Abimelech; and they two made a covenant.
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ |
28 And Abraham set seven ewe lambs of the flock by themselves.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ |
29 And Abimelech said unto Abraham, What mean these seven ewe lambs which thou hast set by themselves?
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ |
30 And he said, These seven ewe lambs shalt thou take of my hand, that it may be a witness unto me, that I have digged this well.
| ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ |
31 Wherefore he called that place Beer-sheba; because there they sware both of them.
| על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ |
32 So they made a covenant at Beer-sheba: and Abimelech rose up, and Phicol the captain of his host, and they returned into the land of the Philistines.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ |
33 And [Abraham] planted a tamarisk tree in Beer-sheba, and called there on the name of the LORD, the Everlasting God.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ |
34 And Abraham sojourned in the land of the Philistines many days.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ |
