Genesis 2
1 And the heaven and the earth were finished, and all the host of them.
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם |
2 And on the seventh day God finished his work which he had made; and he rested on the seventh day from all his work which he had made.
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה |
3 And God blessed the seventh day, and hallowed it: because that in it he rested from all his work which God had created and made.
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות |
4 These are the generations of the heaven and of the earth when they were created, in the day that the LORD God made earth and heaven.
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים--ארץ ושמים |
5 And no plant of the field was yet in the earth, and no herb of the field had yet sprung up: for the LORD God had not caused it to rain upon the earth, and there was not a man to till the ground;
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה |
6 but there went up a mist from the earth, and watered the whole face of the ground.
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה |
7 And the LORD God formed man of the dust of the ground, and breathed into his nostrils the breath of life; and man became a living soul.
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה |
8 And the LORD God planted a garden eastward, in Eden; and there he put the man whom he had formed.
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן--מקדם וישם שם את האדם אשר יצר |
9 And out of the ground made the LORD God to grow every tree that is pleasant to the sight, and good for food; the tree of life also in the midst of the garden, and the tree of the knowledge of good and evil.
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל--ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע |
10 And a river went out of Eden to water the garden; and from thence it was parted, and became four heads.
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים |
11 The name of the first is Pishon: that is it which compasseth the whole land of Havilah, where there is gold;
| שם האחד פישון--הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב |
12 and the gold of that land is good: there is bdellium and the onyx stone.
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם |
13 And the name of the second river is Gihon: the same is it that compasseth the whole land of Cush.
| ושם הנהר השני גיחון--הוא הסובב את כל ארץ כוש |
14 And the name of the third river is Hiddekel: that is it which goeth in front of Assyria. And the fourth river is Euphrates.
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת |
15 And the LORD God took the man, and put him into the garden of Eden to dress it and to keep it.
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה |
16 And the LORD God commanded the man, saying, Of every tree of the garden thou mayest freely eat:
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל |
17 but of the tree of the knowledge of good and evil, thou shalt not eat of it: for in the day that thou eatest thereof thou shalt surely die.
| ומעץ הדעת טוב ורע--לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו--מות תמות |
18 And the LORD God said, It is not good that the man should be alone; I will make him an help meet for him.
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו |
19 And out of the ground the LORD God formed every beast of the field, and every fowl of the air; and brought them unto the man to see what he would call them: and whatsoever the man called every living creature, that was the name thereof.
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו |
20 And the man gave names to all cattle, and to the fowl of the air, and to every beast of the field; but for man there was not found an help meet for him.
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו |
21 And the LORD God caused a deep sleep to fall upon the man, and he slept; and he took one of his ribs, and closed up the flesh instead thereof:
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה |
22 and the rib, which the LORD God had taken from the man, made he a woman, and brought her unto the man.
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם |
23 And the man said, This is now bone of my bones, and flesh of my flesh: she shall be called Woman, because she was taken out of Man.
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת |
24 Therefore shall a man leave his father and his mother, and shall cleave unto his wife: and they shall be one flesh.
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד |
25 And they were both naked, the man and his wife, and were not ashamed.
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו |
