Exodus 23
1 Thou shalt not take up a false report: put not thine hand with the wicked to be an unrighteous witness.
| לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃ |
2 Thou shalt not follow a multitude to do evil; neither shalt thou speak in a cause to turn aside after a multitude to wrest [judgment]:
| לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃ |
3 neither shalt thou favour a poor man in his cause.
| ודל לא תהדר בריבו׃ |
4 If thou meet thine enemy’s ox or his ass going astray, thou shalt surely bring it back to him again.
| כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ |
5 If thou see the ass of him that hateth thee lying under his burden, and wouldest forbear to help him, thou shalt surely help with him.
| כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ |
6 Thou shalt not wrest the judgment of thy poor in his cause.
| לא תטה משפט אבינך בריבו׃ |
7 Keep thee far from a false matter; and the innocent and righteous slay thou not: for I will not justify the wicked.
| מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃ |
8 And thou shalt take no gift: for a gift blindeth them that have sight, and perverteth the words of the righteous.
| ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃ |
9 And a stranger shalt thou not oppress: for ye know the heart of a stranger, seeing ye were strangers in the land of Egypt.
| וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ |
10 And six years thou shalt sow thy land, and shalt gather in the increase thereof:
| ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃ |
11 but the seventh year thou shalt let it rest and lie fallow; that the poor of thy people may eat: and what they leave the beast of the field shall eat. In like manner thou shalt deal with thy vineyard, [and] with thy oliveyard.
| והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃ |
12 Six days thou shalt do thy work, and on the seventh day thou shalt rest: that thine ox and thine ass may have rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.
| ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃ |
13 And in all things that I have said unto you take ye heed: and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth.
| ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃ |
14 Three times thou shalt keep a feast unto me in the year.
| שלש רגלים תחג לי בשנה׃ |
15 The feast of unleavened bread shalt thou keep: seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib (for in it thou camest out from Egypt); and none shall appear before me empty:
| את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃ |
16 and the feast of harvest, the firstfruits of thy labours, which thou sowest in the field: and the feast of ingathering, at the end of the year, when thou gatherest in thy labours out of the field.
| וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃ |
17 Three times in the year all thy males shall appear before the Lord GOD.
| שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃ |
18 Thou shalt not offer the blood of my sacrifice with leavened bread; neither shall the fat of my feast remain all night until the morning.
| לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃ |
19 The first of the firstfruits of thy ground thou shalt bring into the house of the LORD thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother’s milk.
| ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ |
20 Behold, I send an angel before thee, to keep thee by the way, and to bring thee into the place which I have prepared.
| הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃ |
21 Take ye heed of him, and hearken unto his voice; provoke him not: for he will not pardon your transgression; for my name is in him.
| השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃ |
22 But if thou shalt indeed hearken unto his voice, and do all that I speak; then I will be an enemy unto thine enemies, and an adversary unto thine adversaries.
| כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃ |
23 For mine angel shall go before thee, and bring thee in unto the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Canaanite, the Hivite, and the Jebusite: and I will cut them off.
| כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃ |
24 Thou shalt not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their works: but thou shalt utterly overthrow them, and break in pieces their pillars.
| לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃ |
25 And ye shall serve the LORD your God, and he shall bless thy bread, and thy water; and I will take sickness away from the midst of thee.
| ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃ |
26 There shall none cast her young, nor be barren, in thy land: the number of thy days I will fulfill.
| לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃ |
27 I will send my terror before thee, and will discomfit all the people to whom thou shalt come, and I will make all thine enemies turn their backs unto thee.
| את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃ |
28 And I will send the hornet before thee, which shall drive out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee.
| ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃ |
29 I will not drive them out from before thee in one year; lest the land become desolate, and the beast of the field multiply against thee.
| לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃ |
30 By little and little I will drive them out from before thee, until thou be increased, and inherit the land.
| מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃ |
31 And I will set thy border from the Red Sea even unto the sea of the Philistines, and from the wilderness unto the River: for I will deliver the inhabitants of the land into your hand; and thou shalt drive them out before thee.
| ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃ |
32 Thou shalt make no covenant with them, nor with their gods.
| לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃ |
33 They shall not dwell in thy land, lest they make thee sin against me: for if thou serve their gods, it will surely be a snare unto thee.
| לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃ |
