Deuteronomy 4
1 And now, O Israel, hearken unto the statutes and unto the judgments, which I teach you, for to do them; that ye may live, and go in and possess the land which the LORD, the God of your fathers, giveth you.
| ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃ |
2 Ye shall not add unto the word which I command you, neither shall ye diminish from it, that ye may keep the commandments of the LORD your God which I command you.
| לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃ |
3 Your eyes have seen what the LORD did because of Baal-peor: for all the men that followed Baal-peor, the LORD thy God hath destroyed them from the midst of thee.
| עיניכם הראת את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃ |
4 But ye that did cleave unto the LORD your God are alive every one of you this day.
| ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃ |
5 Behold, I have taught you statutes and judgments, even as the LORD my God commanded me, that ye should do so in the midst of the land whither ye go in to possess it.
| ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃ |
6 Keep therefore and do them; for this is your wisdom and your understanding in the sight of the peoples, which shall hear all these statutes, and say, Surely this great nation is a wise and understanding people.
| ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃ |
7 For what great nation is there, that hath a god so nigh unto them, as the LORD our God is whensoever we call upon him?
| כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו׃ |
8 And what great nation is there, that hath statutes and judgments so righteous as all this law, which I set before you this day?
| ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃ |
9 Only take heed to thyself, and keep thy soul diligently, lest thou forget the things which thine eyes saw, and lest they depart from thy heart all the days of thy life; but make them known unto thy children and thy children’s children;
| רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃ |
10 the day that thou stoodest before the LORD thy God in Horeb, when the LORD said unto me, Assemble me the people, and I will make them hear my words, that they may learn to fear me all the days that they live upon the earth, and that they may teach their children.
| יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון׃ |
11 And ye came near and stood under the mountain; and the mountain burned with fire unto the heart of heaven, with darkness, cloud, and thick darkness.
| ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃ |
12 And the LORD spake unto you out of the midst of the fire: ye heard the voice of words, but ye saw no form; only [ye heard] a voice.
| וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול׃ |
13 And he declared unto you his covenant, which he commanded you to perform, even the ten commandments; and he wrote them upon two tables of stone.
| ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים׃ |
14 And the LORD commanded me at that time to teach you statutes and judgments, that ye might do them in the land whither ye go over to possess it.
| ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ |
15 Take ye therefore good heed unto yourselves; for ye saw no manner of form on the day that the LORD spake unto you in Horeb out of the midst of the fire:
| ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃ |
16 lest ye corrupt yourselves, and make you a graven image in the form of any figure, the likeness of male or female,
| פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה׃ |
17 the likeness of any beast that is on the earth, the likeness of any winged fowl that flieth in the heaven,
| תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים׃ |
18 the likeness of any thing that creepeth on the ground, the likeness of any fish that is in the water under the earth:
| תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ׃ |
19 and lest thou lift up thine eyes unto heaven, and when thou seest the sun and the moon and the stars, even all the host of heaven, thou be drawn away and worship them, and serve them, which the LORD thy God hath divided unto all the peoples under the whole heaven.
| ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים׃ |
20 But the LORD hath taken you, and brought you forth out of the iron furnace, out of Egypt, to be unto him a people of inheritance, as at this day.
| ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃ |
21 Furthermore the LORD was angry with me for your sakes, and sware that I should not go over Jordan, and that I should not go in unto that good land, which the LORD thy God giveth thee for an inheritance:
| ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ |
22 but I must die in this land, I must not go over Jordan: but ye shall go over, and possess that good land.
| כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת׃ |
23 Take heed unto yourselves, lest ye forget the covenant of the LORD your God, which he made with you, and make you a graven image in the form of any thing which the LORD thy God hath forbidden thee.
| השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃ |
24 For the LORD thy God is a devouring fire, a jealous God.
| כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃ |
25 When thou shalt beget children, and children’s children, and ye shall have been long in the land, and shall corrupt yourselves, and make a graven image in the form of any thing, and shall do that which is evil in the sight of the LORD thy God, to provoke him to anger:
| כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו׃ |
26 I call heaven and earth to witness against you this day, that ye shall soon utterly perish from off the land whereunto ye go over Jordan to possess it; ye shall not prolong your days upon it, but shall utterly be destroyed.
| העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃ |
27 And the LORD shall scatter you among the peoples, and ye shall be left few in number among the nations, whither the LORD shall lead you away.
| והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃ |
28 And there ye shall serve gods, the work of men’s hands, wood and stone, which neither see, nor hear, nor eat, nor smell.
| ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃ |
29 But if from thence ye shall seek the LORD thy God, thou shalt find him, if thou search after him with all thy heart and with all thy soul.
| ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׃ |
30 When thou art in tribulation, and all these things are come upon thee, in the latter days thou shalt return to the LORD thy God, and hearken unto his voice:
| בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ |
31 for the LORD thy God is a merciful God; he will not fail thee, neither destroy thee, nor forget the covenant of thy fathers which he sware unto them.
| כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃ |
32 For ask now of the days that are past, which were before thee, since the day that God created man upon the earth, and from the one end of heaven unto the other, whether there hath been [any such thing] as this great thing is, or hath been heard like it?
| כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃ |
33 Did ever people hear the voice of God speaking out of the midst of the fire, as thou hast heard, and live?
| השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי׃ |
34 Or hath God assayed to go and take him a nation from the midst of [another] nation, by temptations, by signs, and by wonders, and by war, and by a mighty hand, and by a stretched out arm, and by great terrors, according to all that the LORD your God did for you in Egypt before your eyes?
| או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃ |
35 Unto thee it was shewed, that thou mightest know that the LORD he is God; there is none else beside him.
| אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃ |
36 Out of heaven he made thee to hear his voice, that he might instruct thee: and upon earth he made thee to see his great fire; and thou heardest his words out of the midst of the fire.
| מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃ |
37 And because he loved thy fathers, therefore he chose their seed after them, and brought thee out with his presence, with his great power, out of Egypt;
| ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃ |
38 to drive out nations from before thee greater and mightier than thou, to bring thee in, to give thee their land for an inheritance, as at this day.
| להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה׃ |
39 Know therefore this day, and lay it to thine heart, that the LORD he is God in heaven above and upon the earth beneath: there is none else.
| וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד׃ |
40 And thou shalt keep his statutes, and his commandments, which I command thee this day, that it may go well with thee, and with thy children after thee, and that thou mayest prolong thy days upon the land, which the LORD thy God giveth thee, for ever.
| ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים׃ |
41 Then Moses separated three cities beyond Jordan toward the sunrising;
| אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש׃ |
42 that the manslayer might flee thither, which slayeth his neighbour unawares, and hated him not in time past; and that fleeing unto one of these cities he might live:
| לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי׃ |
43 [namely], Bezer in the wilderness, in the plain country, for the Reubenites; and Ramoth in Gilead, for the Gadites; and Golan in Bashan, for the Manassites.
| את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי׃ |
44 And this is the law which Moses set before the children of Israel:
| וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׃ |
45 these are the testimonies, and the statutes, and the judgments, which Moses spake unto the children of Israel, when they came forth out of Egypt;
| אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים׃ |
46 beyond Jordan, in the valley over against Beth-peor, in the land of Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon, whom Moses and the children of Israel smote, when they came forth out of Egypt:
| בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים׃ |
47 and they took his land in possession, and the land of Og king of Bashan, the two kings of the Amorites, which were beyond Jordan toward the sunrising;
| ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃ |
48 from Aroer, which is on the edge of the valley of Arnon, even unto mount Sion (the same is Hermon),
| מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן הוא חרמון׃ |
49 and all the Arabah beyond Jordan eastward, even unto the sea of the Arabah, under the slopes of Pisgah.
| וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה׃ |
