1 Samuel 19
1 And Saul spake to Jonathan his son, and to all his servants, that they should slay David. But Jonathan Saul’s son delighted much in David.
| וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד׃ |
2 And Jonathan told David, saying, Saul my father seeketh to slay thee: now therefore, I pray thee, take heed to thyself in the morning, and abide in a secret place, and hide thyself:
| ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת׃ |
3 and I will go out and stand beside my father in the field where thou art, and I will commune with my father of thee; and if I see aught, I will tell thee.
| ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך׃ |
4 And Jonathan spake good of David unto Saul his father, and said unto him, Let not the king sin against his servant, against David; because he hath not sinned against thee, and because his works have been to thee-ward very good:
| וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃ |
5 for he put his life in his hand, and smote the Philistine, and the LORD wrought a great victory for all Israel: thou sawest it, and didst rejoice: wherefore then wilt thou sin against innocent blood, to slay David without a cause?
| וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃ |
6 And Saul hearkened unto the voice of Jonathan: and Saul sware, As the LORD liveth, he shall not be put to death.
| וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת׃ |
7 And Jonathan called David, and Jonathan shewed him all those things. And Jonathan brought David to Saul, and he was in his presence, as beforetime.
| ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום׃ |
8 And there was war again: and David went out, and fought with the Philistines, and slew them with a great slaughter; and they fled before him.
| ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו׃ |
9 And an evil spirit from the LORD was upon Saul as he sat in his house with his spear in his hand; and David played with his hand.
| ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד׃ |
10 And Saul sought to smite David even to the wall with the spear; but he slipped away out of Saul’s presence, and he smote the spear into the wall: and David fled, and escaped that night.
| ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא׃ |
11 And Saul sent messengers unto David’s house, to watch him, and to slay him in the morning: and Michal David’s wife told him, saying, If thou save not thy life to-night, tomorrow thou shalt be slain.
| וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת׃ |
12 So Michal let David down through the window: and he went, and fled, and escaped;
| ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט׃ |
13 And Michal took the teraphim, and laid it in the bed, and put a pillow of goats’ [hair] at the head thereof, and covered it with the clothes.
| ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד׃ |
14 And when Saul sent messengers to take David, she said, He is sick.
| וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא׃ |
15 And Saul sent the messengers to see David, saying, Bring him up to me in the bed, that I may slay him.
| וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו׃ |
16 And when the messengers came in, behold, the teraphim was in the bed, with the pillow of goats’ [hair] at the head thereof.
| ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשתיו׃ |
17 And Saul said unto Michal, Why hast thou deceived me thus, and let mine enemy go, that he is escaped? And Michal answered Saul, He said unto me, Let me go; why should I kill thee?
| ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך׃ |
18 Now David fled, and escaped, and came to Samuel to Ramah, and told him all that Saul had done to him. And he and Samuel went and dwelt in Naioth.
| ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית׃ |
19 And it was told Saul, saying, Behold, David is at Naioth in Ramah.
| ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית ברמה׃ |
20 And Saul sent messengers to take David: and when they saw the company of the prophets prophesying, and Samuel standing as head over them, the spirit of God came upon the messengers of Saul, and they also prophesied;
| וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה׃ |
21 And when it was told Saul, he sent other messengers, and they also prophesied. And Saul sent messengers again the third time, and they also prophesied.
| ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה׃ |
22 Then went he also to Ramah, and came to the great well that is in Secu: and he asked and said, Where are Samuel and David? And one said, Behold, they be at Naioth in Ramah.
| וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה׃ |
23 And he went thither to Naioth in Ramah: and the spirit of God came upon him also, and he went on, and prophesied, until he came to Naioth in Ramah.
| וילך שם אל נוית ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית ברמה׃ |
24 And he also stripped off his clothes, and he also prophesied before Samuel, and lay down naked all that day and all that night. Wherefore they say, Is Saul also among the prophets?
| ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם׃ |
