Mark 4
1 Jesus again began to teach by the sea; and, as an immense crowd was gathering round him, he got into a boat, and sat in it on the sea, while all the people were on the shore at the water’s edge.
| וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ |
2 Then he taught them many truths in parables; and in the course of his teaching he said to them:
| וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ |
3 ‘Listen! The sower went out to sow;
| שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ |
4 and presently, as he was sowing, some of the seed fell along the path; and the birds came, and ate it up.
| ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ |
5 Some fell on rocky ground, where it had not much soil, and, because the soil wasn’t deep, sprang up at once;
| ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ |
6 but, when the sun rose, it was scorched, and, because their roots were not deep enough, withered away.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ |
7 Some of the seed fell among brambles; but the brambles shot up and completely choked it, and it yielded no return.
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ |
8 Some fell into good soil, and, shooting up and growing, yielded a return, amounting to thirty, sixty, and even a hundred fold.’
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ |
9 And Jesus said, ‘Let anyone who has ears to hear with hear.’
| ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
10 Afterwards, when he was alone, his followers and the Twelve asked him about his parables;
| ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ |
11 and he said, ‘To you the hidden truth of the kingdom of God has been imparted; but to those who are outside it all teaching takes the form of parables so that –
| ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ |
12 “Though they have eyes, they may see without perceiving; and though they have ears, they may hear without understanding; otherwise some day they might turn and be forgiven.”’
| למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ |
13 ‘You do not know the meaning of this parable?’ he went on, ‘Then how will you understand all the other parables?
| ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ |
14 The sower sows the message.
| הזרע הוא זרע את הדבר׃ |
15 The people meant by the seed that falls along the path are these – where the message is sown, but, as soon as they have heard it, Satan immediately comes and carries away the message that has been sown in them.
| ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ |
16 So, too, those meant by the seed sown on the rocky places are the people who, when they have heard the message, at once accept it joyfully;
| וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ |
17 but, as they have no root, they stand only for a short time; and so, when trouble or persecution arises because of the message, they fall away at once.
| אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ |
18 Those meant by the seed sown among the brambles are different; they are the people who hear the message,
| והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ |
19 but the cares of life, and the glamour of wealth, and cravings for many other things come in and completely choke the message, so that it gives no return. (aiōn g165)
| ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) |
20 But the people meant by the seed sown on the good ground are those who hear the message, and welcome it, and yield a return, thirty, sixty, and even a hundred fold.’
| ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ |
21 Jesus said to them, ‘Is a lamp brought to be put under a basket or under the couch, instead of being put on the lamp-stand?
| ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ |
22 There is nothing hidden that will not come to light and nothing is concealed that will not be brought into the open.
| כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ |
23 Let all who have ears to hear with hear.
| כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ |
24 ‘Take care what you listen to,’ said Jesus. ‘The standard you use will be used for you, and more will be added for you.
| ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ |
25 For, to those who have, more will be given; while, from those who have nothing, even what they have will be taken away.’
| כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ |
26 Jesus also said, ‘This is what the kingdom of God is like – like a man who has scattered seed on the ground,
| ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ |
27 and then sleeps by night and rises by day, while the seed is shooting up and growing – he knows not how.
| וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ |
28 The ground bears the crop of itself – first the blade, then the ear, and then the full grain in the ear;
| כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ |
29 but, as soon as the crop is ready, immediately he puts in the sickle because harvest has come.’
| וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ |
30 Jesus also said, ‘To what can we liken the kingdom of God?
| ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ |
31 By what can we illustrate it? Perhaps by the growth of a mustard seed. This seed, when sown in the ground, though it is smaller than all other seeds,
| כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ |
32 yet, when sown, shoots up, and becomes larger than any other herb, and puts out great branches, so that even the wild birds can roost in its shelter.’
| ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ |
33 With many such parables Jesus used to speak to the people of his message, as far as they were able to receive it;
| ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ |
34 and to them he never used to speak except in parables; but in private to his own disciples he explained everything.
| ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ |
35 In the evening of the same day, Jesus said to them, ‘Let us go across.’
| ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ |
36 So, leaving the crowd behind, they took him with them, just as he was, in the boat; and there were other boats with him.
| ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ |
37 A violent squall came on, and the waves kept dashing into the boat, so that the boat was actually filling.
| ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ |
38 Jesus was in the stern asleep on the cushion; and the disciples roused him and cried, ‘Teacher! Is it nothing to you that we are lost?’
| והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ |
39 Jesus rose and rebuked the wind, and said to the sea, ‘Hush! Be still!’ Then the wind dropped, and a great calm followed.
| ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ |
40 ‘Why are you so timid?’ he exclaimed. ‘Have you no faith yet?’
| ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ |
41 But they were struck with great awe, and said to one another, ‘Who can this be that even the wind and the sea obey him?’
| וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ |
