Numbers 5
1 Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
2 “Enjoin the children of Israel [God prevails] that they put out of the camp every leper, and everyone who has an issue, and whoever is unclean by the dead.
| צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש |
3 Both you shall put male and female outside of the camp; that they not defile their camp, in the middle of which I dwell.”
| מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם |
4 The children of Israel [God prevails] did so, and put them outside of the camp; as Adonai spoke to Moses [Drawn out], so did the children of Israel [God prevails].
| ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל |
5 Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
6 “Speak to the children of Israel [God prevails]: ‘When a man or woman commits any habitual sin ·missing the mark· that men commit, so as to do an unfaithful act against Adonai, and that soul is condemned guilty;
| דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא |
7 then he shall yadah ·extend hands in confession· of his habitual sin ·missing the mark· which he has done, and he shall make restitution for his fault incurring guilt in full, and add to it the fifth part of it, and give it to him in respect of whom he has been condemned guilty.
| והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו |
8 But if the man has no kinsman to whom restitution may be made for the fault incurring guilt, the restitution for fault incurring guilt which is made to Adonai shall be the priest’s; besides the ram of the atonement, by which atonement shall be made for him.
| ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו--האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו |
9 Every heave offering of all the holy things of the children of Israel [God prevails], which they present to the priest, shall be his.
| וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן--לו יהיה |
10 Every man’s holy things shall be his: whatever any man gives the priest, it shall be his.’”
| ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה |
11 Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר |
12 “Speak to the children of Israel [God prevails], and tell them: ‘If any man’s wife goes astray, and is unfaithful to him,
| דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל |
13 and a man lies with her carnally, and it is hidden from the eyes of her husband, and is kept close, and she is defiled, and there is no witness against her, and she is not taken in the act;
| ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה |
14 and the spirit of jealousy comes on him, and he is jealous of his wife, and she is defiled: or if the spirit of jealousy comes on him, and he is jealous of his wife, and she is not defiled:
| ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה |
15 then the man shall bring his wife to the priest, and shall bring her offering for her: one tenth of an ephah [an omer; 2.3 q; 2.2 L] of barley meal. He shall pour no oil on it, nor put frankincense on it, for it is a meal offering of jealousy, a meal offering of memorial, bringing depravity (moral evil) to memory.
| והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה--כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון |
16 The priest shall bring her near, and set her before Adonai;
| והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה |
17 and the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the tabernacle the priest shall take, and put it into the water.
| ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים |
18 The priest shall set the woman before Adonai, and let the hair of the woman’s head go loose, and put the meal offering of memorial in her hands, which is the meal offering of jealousy. The priest shall have in his hand the water of bitterness that brings a curse.
| והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים |
19 The priest shall cause her to swear, and shall tell the woman, “If no man has lain with you, and if you haven’t gone aside to uncleanness, being under your husband, be free from this water of bitterness that brings a curse.
| והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך--הנקי ממי המרים המאררים האלה |
20 But if you have gone astray, being under your husband, and if you are defiled, and some man has lain with you besides your husband:”
| ואת כי שטית תחת אישך--וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך |
21 then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing, and the priest shall tell the woman, “Adonai make you a curse and an oath among your people, when Adonai allows your thigh to fall away, and your body to swell;
| והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך--בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה |
22 and this water that brings a curse will go into your bowels, and make your body swell, and your thigh fall away.” The woman shall say, “Amen, Amen ·So be it, So be it·.”
| ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן |
23 “‘The priest shall write these curses in a book, and he shall blot them out into the water of bitterness.
| וכתב את האלת האלה הכהן--בספר ומחה אל מי המרים |
24 He shall make the woman drink the water of bitterness that causes the curse; and the water that causes the curse shall enter into her and become bitter.
| והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים |
25 The priest shall take the meal offering of jealousy out of the woman’s hand, and shall wave the meal offering before Adonai, and bring it to the altar.
| ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח |
26 The priest shall take a handful of the meal offering, as its memorial, and burn it on the altar, and afterward shall make the woman drink the water.
| וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים |
27 When he has made her drink the water, then it shall happen, if she is defiled, and has committed an unfaithful act against her husband, that the water that causes the curse will enter into her and become bitter, and her body will swell, and her thigh will fall away: and the woman will be a curse among her people.
| והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה--ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה |
28 If the woman is not defiled, but is clean; then she shall be free, and shall conceive offspring.
| ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא--ונקתה ונזרעה זרע |
29 “‘This is the Torah ·Teaching· of jealousy, when a wife, being under her husband, goes astray, and is defiled;
| זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה |
30 or when the spirit of jealousy comes on a man, and he is jealous of his wife; then he shall set the woman before Adonai, and the priest shall execute on her all this Torah ·Teaching·.
| או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה--וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת |
31 The man shall be free from depravity (moral evil), and that woman shall bear her depravity (moral evil).’”
| ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה |
