< Mark 4 >

1 Again he began to teach by the seaside. A great multitude was gathered to him, so that he entered into a boat in the sea, and sat down. All the multitude were on the land by the sea.
פעם אחרת, כשלימד ישוע על החוף, התאסף סביבו קהל עצום; האנשים נדחפו ונדחקו עד כי לא היה לו מקום לעמוד. ישוע התיישב בסירה שהכינו לו תלמידיו, וכל האנשים נשארו על החוף.
2 He taught them many things in parables, and told them in his teaching,
בדרך כלל הוא לימד את הקהל בסיפורים ובמשלים, והנה אחד מהם:
3 “Listen! Behold, the farmer went out to sow,
”שימו לב! איכר אחד יצא לזרוע. כשפיזר את הזרעים בשדה
4 and as he sowed, some seed fell by the road, and the birds came and devoured it.
נפלו חלקם על השביל בצד הדרך, והציפורים באו וניקרו אותם.
5 Others fell on the rocky ground, where it had little soil, and immediately it sprang up, because it had no depth of soil.
חלקם נפלו על אדמת סלעים ומיד הצמיחו נבטים יפים, אולם כעבור זמן קצר נבלו ומתו, מפני שלא יכלו להכות שורשים עמוקים.
6 When the sun had risen, it was scorched; and because it had no root, it withered away.
7 Others fell among the thorns, and the thorns grew up, and choked it, and it yielded no fruit.
חלקם נפלו בין קוצים, ואלה חנקו את הצמחים הרכים.
8 Others fell into the good ground, and yielded fruit, growing up and increasing. Some produced thirty times, some sixty times, and some one hundred times as much.”
אולם חלק אחר מהזרעים נפל על אדמה טובה, ונשא פרי מבורך ורב פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה.
9 He said, “Whoever has ears to hear, let him sh'ma ·hear obey·.”
מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב!“
10 When he was alone, those who were around him with the twelve asked him about the parables.
כשנשאר ישוע לבדו עם השנים־עשר ושאר התלמידים, הם שאלו אותו:”רבי, למה התכוונת במשל?“
11 He said to them, “To you is given the mystery of God’s Kingdom, but to those who are outside, all things are done in parables,
”לכם מותר לדעת את סוד מלכות האלוהים, “ענה להם ישוע,”אך אלה שמחוץ למלכות האלוהים שומעים רק משלים. למרות שהם רואים ושומעים, הם אינם מבינים ואינם מאמינים באלוהים, ועל כן אין להם סליחת חטאים.
12 that ‘they may be always looking but never seeing; always listening but never understanding. Otherwise, they might turn and their sins ·concrete evil deeds that misses the mark and is without share in the goal· be forgiven.’”
13 He said to them, “Don’t you understand this parable? How will you understand all of the parables?
אבל אם אינכם מבינים את המשל הפשוט הזה, כיצד תבינו את שאר המשלים שאני עומד לספר?
14 The farmer sows the word.
”האיכר במשל הוא כל אדם שמספר לאחרים את בשורת אלוהים, שכן הוא מנסה לזרוע בלבם את דבר־אלוהים.
15 The ones by the road are the ones where the word is sown; and when they have heard, immediately Satan [Adversary] comes, and takes away the word which has been sown in them.
השביל בצד מסמל את לב האנשים השומעים את דבר אלוהים, אך מיד בא השטן ומנסה להשכיח מלבם את אשר שמעו.
16 These in the same way are those who are sown on the rocky places, who, when they have heard the word, immediately receive it with joy.
אדמת הסלעים מסמלת את לבם של אלה השומעים את הבשורה ומקבלים אותה בהתלהבות ובשמחה,
17 They have no root in themselves, but are short-lived. When oppression or persecution arises because of the word, immediately they are scandalized ·to entrap, to cause weak knees that waiver, stumbling block that causes falling, distrusting one that should be trusted and obeyed, disapproving of authority, to judge unfavorably causing displeasure, indignant·.
אך אינם מעמיקים ואינם מתבססים באמונתם. לכן ברגע שצצים קשיים ראשונים הם אינם מחזיקים מעמד.
18 Others are those who are sown among the thorns. These are those who have heard the word,
”אדמת הקוצים מסמלת את לבם של אלה השומעים את דבר אלוהים ומאמינים בו,
19 and the cares of this age, and the deceitfulness of riches, and the epithumia ·lusts· of other things entering in choke the word, and it becomes unfruitful. (aiōn g165)
אולם תוך זמן קצר תענוגות העולם והרדיפה אחר עושר והצלחה תופסים את המקום החשוב בלבם, ודוחקים הצידה את דבר אלוהים. משום כך לא רואים שום פרי בחייהם. (aiōn g165)
20 Those which were sown on the good ground are those who hear the word, and accept it, and bear fruit, some thirty times, some sixty times, and some one hundred times.”
”ואילו האדמה הטובה מסמלת את לבם של אלה המאמינים באמת בדבר־אלוהים, והפרי המבורך בחייהם רב, פי שלושים, פי שישים ואפילו פי מאה ממה שנזרע בלבם.“
21 He said to them, “Is the lamp brought to be put under a basket or under a bed? Is not it put on a stand?
ישוע המשיך ואמר:”כשאדם מדליק נר בחשכה, האם הוא מחביא את הנר הדולק מתחת למיטה, כדי שאיש לא יראה את האור? תפקיד הנר להאיר, ולכן שמים אותו במקום מרכזי – במקום שבו יביא תועלת רבה ביותר.
22 For there is nothing hidden, except that it should be made known; neither was anything made secret, but that it should come to light.
”כל הנסתר עתה ייגלה בבוא העת.
23 If any man has ears to hear, let him sh'ma ·hear obey·.”
מי שאוזניים לו, שיקשיב!
24 He said to them, “Take heed what you hear. With whatever measure you measure, it will be measured to you, and more will be given to you who hear.
”קיימו באופן מעשי את מה שאתם שומעים. כפי שאתם מתנהגים עם אחרים כך יתנהגו איתכם.
25 For whoever has, to him will more be given, and he who does not have, even that which he has will be taken away from him.”
מי שיש לו – יינתן לו עוד; ומי שאין לו – גם המעט שבידו יילקח ממנו.“
26 He said, “God’s Kingdom is as if a man should cast seed on the earth,
ישוע סיפר להם משל נוסף על מלכות אלוהים:”איכר אחד זרע זרעים בשדה שלו,
27 and should sleep and rise night and day, and the seed should spring up and grow, he does not know how.
ולאחר שסיים את הזריעה הלך לדרכו. כעבור זמן מה צמחו הזרעים וגדלו ללא עזרת האיכר;
28 For the earth bears fruit: first the blade, then the ear, then the full grain in the ear.
האדמה הצמיחה בעצמה את הזרעים. תחילה צמח עלה ראשון, אחריו הגבעול וראש השיבולת, ולבסוף הבשילו הגרגרים.
29 But when the fruit is ripe, immediately he puts in the sickle, because the harvest has come.”
אז בא האיכר וקצר את התבואה.“
30 He said, “How will we liken God’s Kingdom? Or with what parable will we illustrate it?
”כיצד אוכל לתאר את מלכות אלוהים?“שאל ישוע.”למה אפשר לדמות את מלכות אלוהים?
31 It’s like a grain of mustard seed, which, when it is sown in the earth, though it is less than all the seeds that are on the earth,
מלכות אלוהים דומה לגרגר זעיר של צמח החרדל. אף כי גרגר זה זעיר ביותר, הוא גדל להיות אחד הצמחים הגדולים ביותר, בעל ענפים ארוכים וחסונים, וציפורים שונות יכולות לבנות בצילו קן ומחסה.“
32 yet when it is sown, grows up, and becomes greater than all the herbs, and puts out great branches, so that the birds of the sky can lodge under its shadow.”
33 With many such parables he spoke the word to them, as they were able to hear it.
ישוע סיפר להם משלים רבים על דבר־אלוהים, לפי יכולת הבנתם.
34 Without a parable he didn’t speak to them; but privately to his own disciples he explained everything.
למעשה הוא לימד את הציבור רק במשלים, וכאשר נשאר עם התלמידים לבדם נהג לבאר להם אותם.
35 On that day, when evening had come, he said to them, “Let’s go over to the other side.”
לפנות ערב אמר ישוע לתלמידיו:”הבה נעבור לגדה השנייה של הכינרת.“
36 Leaving the multitude, they took him with them, even as he was, in the boat. Other small boats were also with him.
הם עזבו את הקהל מאחוריהם והתרחקו מהמקום בסירה שבה ישב ישוע, אך הסירות האחרות שטו בעקבותיהם.
37 A big wind storm arose, and the waves beat into the boat, so much that the boat was already filled.
לפתע פרצה סערה גדולה; גלים חזקים וגבוהים הכו בסירה ומילאו אותה מים עד שכמעט טבעה.
38 He himself was in the stern, asleep on the cushion, and they woke him up, and told him, “Rabbi ·Teacher·, don’t you care that we are dying?”
באותו זמן ישן ישוע בשלווה בתוך הסירה. התלמידים העירו אותו בבהלה ופחד:”רבי, קום! אנחנו עומדים לטבוע, ולך לא אכפת?“
39 He awoke, and rebuked the wind, and said to the sea, “Peace! Be still!” The wind ceased, and there was a great calm.
ישוע קם, נזף ברוח ופקד על הים להירגע. מיד שקטה הרוח והים נרגע.
40 He said to them, “Why are you so afraid? How is it that you have no trusting faith?”
לאחר מכן הוא פנה אל תלמידיו ושאל בתמיהה:”מדוע נבהלתם כל־כך? עדיין אינכם מאמינים בי?“
41 They were greatly afraid, and said to one another, “Who then is this, that even the wind and the sea obey him?”
התלמידים נמלאו פחד ושאלו זה את זה:”מיהו האיש הזה שאף הרוח והים נשמעים לו?“

< Mark 4 >