< Leviticus 22 >

1 Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
2 “Tell Aaron [Light-bringer] and his sons to separate themselves from the holy things of the children of Israel [God prevails], which they make holy to me, and that they not profane את my holy name. I am Adonai.
דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃
3 “Tell them, ‘If anyone of all your offspring throughout all your generations approaches the holy things, which the children of Israel [God prevails] make holy to Adonai, having his uncleanness on him, that soul shall be cut off from before me. I am Adonai.
אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃
4 “‘Whoever of the offspring of Aaron [Light-bringer] is a leper or has an issue; he shall not eat of the holy things, until he is clean. Whoever touches anything that is unclean by the dead, or a man whose offspring goes from him;
איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃
5 or whoever touches any creeping thing, whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatever uncleanness he has;
או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃
6 the person that touches any such shall be unclean until the evening, and shall not eat of the holy things, unless he bathe his body in water.
נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃
7 When the sun is down, he shall be clean; and afterward he shall eat of the holy things, because it is his bread.
ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃
8 That which dies of itself, or is torn by animals, he shall not eat, defiling himself by it. I am Adonai.
נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃
9 “‘They shall therefore follow my requirements, lest they bear crime deserving penalty, sin ·missing the goal· for it, and die therein, if they profane it. I am Yahweh M'Kaddesham [Yahweh our Santifier / He sustains breathing who makes them holy].
ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃
10 “‘No stranger shall eat of the holy thing: a foreigner living with the priests, or a hired servant, shall not eat of the holy thing.
וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃
11 But if a priest buys a slave, purchased by his money, he shall eat of it; and such as are born in his house, they shall eat of his bread.
וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃
12 If a priest’s daughter is married to an outsider, she shall not eat of the heave offering of the holy things.
ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃
13 But if a priest’s daughter is a widow, or divorced, and has no child, and has teshuvah ·completely returned· to her father’s house, as in her youth, she may eat of her father’s bread: but no stranger shall eat any of it.
ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃
14 “‘If a man eats something holy unintentionally by mistake sin ·error·, then he shall add the fifth part of its value to it, and shall give the holy thing to the priest.
ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃
15 The priests shall not profane the holy things of the children of Israel [God prevails], which they offer to Adonai,
ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃
16 and so cause them to bear the depravity (moral evil) that brings trespass guilt, when they eat their holy things; for I am Yahweh M'Kaddesham [Yahweh our Santifier / He sustains breathing who makes them holy].’”
והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃
17 Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
18 “Speak to Aaron [Light-bringer], and to his sons, and to all the children of Israel [God prevails], and say to them, ‘Whoever is of the house of Israel [God prevails], or of the foreigners in Israel [God prevails], who offers his offering, whether it is any of their vows, or any of their free will offerings, which they offer to Adonai for a burnt offering;
דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃
19 that you may be accepted, you shall offer a male without defect, of the bulls, of the sheep, or of the goats.
לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃
20 But whatever has a defect, that you shall not offer; for it shall not be acceptable for you.
כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃
21 Whoever offers a sacrifice of peace offerings to Adonai to accomplish a vow, or for a free will offering, of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted. It shall have no defect.
ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃
22 Blind, injured, maimed, having a wart, festering, or having a running sore: you shall not offer these to Adonai, nor make an offering by fire of them on the altar to Adonai.
עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃
23 Either a bull or a lamb that has any deformity or lacking in his parts, that you may offer for a free will offering; but for a vow it shall not be accepted.
ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃
24 You must not offer to Adonai that which has its testicles bruised, crushed, broken, or cut. You must not do this in your land.
ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃
25 You must not receive any of these from the hand of a foreigner to offer as bread for your God, because their deformity is a defect in them. They shall not be accepted for you.’”
ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃
26 Adonai spoke to Moses [Drawn out], saying,
וידבר יהוה אל משה לאמר׃
27 “When a bull, or a sheep, or a goat, is born, then it shall remain seven days with its mother; and from the eighth day and thenceforth it shall be accepted for the offering of an offering made by fire to Adonai.
שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃
28 Whether it is a cow or ewe, you shall not kill it and its young both in one day.
ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃
29 “When you offer a sacrifice of thanksgiving to Adonai, you shall sacrifice it so that you may be accepted.
וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃
30 It shall be eaten on the same day; you shall leave none of it until the morning. I am Adonai.
ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃
31 “Therefore you shall keep my mitzvot ·instructions·, and do them. I am Adonai.
ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃
32 You shall not profane את my holy name, but I will be made holy among the children of Israel [God prevails]. I am Adonai who makes you holy,
ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃
33 who brought you out of the land of Egypt [Abode of slavery], to be your God. I am Adonai.”
המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃

< Leviticus 22 >