Revelation 16
1 And I heard a loud voice out of the temple, saying to the seven angels, Go, and pour out the seven vials of the wrath of God upon the earth.
| שמעתי קול אדיר מן ההיכל אומר לשבעת המלאכים:”לכו ורוקנו על הארץ את שבע הקערות שמכילות את זעם אלוהים!“ |
2 And the first departed, and poured out his vial upon the earth; and there fell a noisome and grievous sore upon the men who had the mark of the beast, and who worshipped his image.
| המלאך הראשון עזב את ההיכל ורוקן את קערתו על הארץ. פצעים איומים, מבחילים ומכאיבים התפשטו על בשר האנשים, שנשאו את סימן החיה והשתחוו לפסלה. זו הייתה מכת שחין. |
3 And the second poured out his vial into the sea; and it became blood, as of a dead man, and every living thing died, that was in the sea.
| המלאך השני רוקן את קערתו על הים, ומי הים הפכו לדם – כדם אנשים מתים – וכל נפש חיה בים מתה. |
4 And the third poured out his vial into the rivers and fountains of waters; and they became blood.
| המלאך השלישי רוקן את קערתו על הנהרות והמעיינות, ומימיהם הפכו לדם. |
5 And I heard the angel of the waters saying, Righteous art thou, who art and wast holy, because thou hast judged thus;
| שמעתי את מלאך המים מכריז:”צדיק אתה במשפטיך, זה שהיה, ההווה והקדוש. |
6 for they shed the blood of saints and prophets, and thou hast given them blood to drink; they deserve it.
| אתה משלם לבני־האדם כגמולם! הם שפכו את דמם של נביאים ומאמינים רבים, וכעת אתה משקה אותם בדם!“ |
7 And I heard the altar saying, Even so, Lord God Almighty! true and righteous are thy judgments.
| ומן המזבח שמעתי קול:”אכן, אמת וצדק משפטיך, ה׳ אלוהי צבאות.“ |
8 And the fourth poured out his vial upon the sun; and it was given to it to scorch men with fire;
| המלאך הרביעי רוקן את קערתו על השמש, ואלוהים נתן לשמש רשות לצרוב באש את בשר בני־האדם. |
9 and men were scorched with great heat. And men blasphemed the name of God, who had the power over these plagues; and they repented not, to give him glory.
| בני־האדם נצרבו מהחום הלוהט, וקיללו את שם האלוהים אשר הכה אותם במכות נוראות אלה. אף־על־פי־כן הם לא חזרו בתשובה ולא כיבדו את אלוהים. |
10 And the fifth poured out his vial upon the throne of the beast; and his kingdom became darkened; and they gnawed their tongues for pain,
| המלאך החמישי רוקן את קערתו על כסא המלכות של החיה, וחושך כיסה את ממלכתה. תושבי ממלכתה נשכו את לשונם מכאב |
11 and blasphemed the God of heaven, because of their pains and because of their sores; and they repented not of their deeds.
| וקיללו את אלוהי השמים, מפני שהביא עליהם את הפצעים והכאב, אך בכל זאת לא חדלו ממעשיהם המושחתים. |
12 And the sixth poured out his vial upon the great river, the Euphrates; and the water thereof was dried up, that the way of the kings who are from the rising of the sun might be prepared.
| המלאך השישי רוקן את קערתו על הנהר הגדול פרת, ומימיו התייבשו כדי להכין דרך למלכים הבאים מן המזרח. |
13 And I saw come out of the mouth of the dragon, and out of the mouth of the beast, and out of the mouth of the false prophet, three unclean spirits like frogs;
| ראיתי מפי התנין, מפי החיה ומפי נביא השקר (החיה השנייה) יוצאות שלוש רוחות טמאות דומות לצפרדעים. |
14 for they are the spirits of demons, working signs, which go forth to the kings of the whole world, to gather them to the battle of that great day of God l Almighty.
| היו אלה רוחות השדים שמחוללות ניסים ונפלאות; הן מגייסות את מלכי העולם למלחמה נגד אלוהים, ביום המשפט הגדול של אלוהי צבאות. |
15 Behold, I come as a thief; blessed is he that watcheth, and keepeth his garments, that he may not walk naked, and his shame be seen.
| ”שימו לב, הנני בא בשעה בלתי־צפויה – כגנב. ברוכים הממתינים לי בערנות ובשקידה, ומכינים את בגדיהם כדי שלא ילכו ערומים ומבוישים.“ |
16 And he gathered them together into the place called in the Hebrew tongue, Harmegedon.
| אז קיבצו רוחות השדים את כל צבאות העולם במקום הנקרא”הר־מגידו“. |
17 And the seventh poured out his vial upon the air; and there came forth a loud voice from the temple, from the throne, saying, It is done.
| המלאך השביעי רוקן את קערתו באוויר, ומכיסא אלוהים אשר בהיכל השמים נשמע קול אדיר:”תם ונשלם!“ |
18 And there followed lightnings, and voices, and thunders, and there was a great earthquake, such as there was not since there was a man upon the earth, so mighty an earthquake, and so great.
| רעמים רעמו, ברקים הבריקו והתחוללה רעידת אדמה עצומה שכמוה לא הייתה בכל היסטוריה האנושית. |
19 And the great city was divided into three parts, and the cities of the nations fell; and Babylon the great was remembered before God, to give to her the cup of the wine of the fierceness of his wrath.
| העיר הגדולה נחלקה לשלושה, וערי העולם נחרבו. אלוהים זכר את מעשי השחיתות של בבל הגדולה ולכן השקה אותה ביין זעמו. |
20 And every island fled away, and no mountains were found;
| איים שלמים נעלמו, הרים הפכו למישור, |
21 and there came down from heaven upon men a great storm of hail, every stone weighing about a talent; and men blasphemed God on account of the plague of the hail; for the plague thereof was exceeding great.
| ומן השמים הומטרו על האנשים אבני־ברד שמשקלם כ־50 קילוגרם. בני־האדם חרפו וגידפו את אלוהים בגלל מכת הברד הנוראה. |
