Matthew 22
1 Jesus answered and spoke to them again in parables, and said,
| ישוע סיפר להם משלים נוספים על מלכות השמים.”אפשר להמשיל את מלכות השמים למלך שערך סעודת־חתונה גדולה לבנו. |
2 The kingdom of heaven is like a certain king, who made a marriage-feast for his son,
3 and sent forth his servants to call to the feast those who had been invited; and they would not come.
| כאשר הייתה הסעודה מוכנה שלח המלך שליחים אל האורחים שהזמין, כדי להודיע להם שהגיע הזמן לבוא לסעודה, אך כולם סרבו לבוא. |
4 Again, he sent other servants, saying, Tell those who have been invited, Behold, I have prepared my dinner; my oxen and my fatlings are killed, and all things are ready; come to the feast.
| המלך שלח שליחים אחרים להודיע למוזמנים:’הזדרזו! השורים והבקר המפוטם טבוחים והצלי כבר בתנור!‘ |
5 But they made light of it, and went away; one to his farm, another to his merchandise.
| ”אולם המוזמנים צחקו והלכו כל אחד לענייניו, אחד לשדה ואחר לשוק |
6 And the rest seized his servants, and ill-treated and slew them.
| היו גם כאלה שתקפו את השליחים, הכו אותם, התעללו בהם ואפילו רצחו אחדים מהם. |
7 And the king was enraged; and sent forth his armies, and destroyed those murderers, and burned their city.
| ”המלך הזועם שלח גדודי צבא כדי להרוג את הרוצחים ולשרוף את עירם. |
8 Then saith he to his servants, The feast is ready, but those who were invited were not worthy.
| הוא פנה אל משרתיו ואמר:’משתה החתונה מוכן, אולם האורחים שהוזמנו לא היו ראויים לכבוד הזה. |
9 Go therefore into the thoroughfares, and as many as ye find, invite to the feast.
| צאו אל הרחובות והזמינו את כל מי שתפגשו!‘ |
10 So those servants went out into the highways, and gathered together all, as many as they found, both bad and good; and the bride-chamber was fully furnished with guests.
| המשרתים עשו כדבריו והכניסו לאולם את כל מי שפגשו: אנשים טובים ורעים גם יחד, והאולם נמלא אורחים. |
11 And the king, coming in to view the guests, saw there a man who had not on a wedding garment;
| ”אולם כשנכנס המלך אל האולם כדי לראות את האורחים, גילה כי אחד מהם לא לבש בגדי חתונה הולמים. |
12 and he saith to him, Friend, how camest thou in here, not having a wedding garment? And he was struck dumb.
| ”’ידידי‘, שאל המלך,’כיצד נכנסת אל האולם ללא בגדי חתונה?‘לַאורח לא הייתה תשובה. |
13 Then the king said to the servants, Bind him hand and foot, and cast him out into the outer darkness; there will be wailing and gnashing of teeth.
| ”אז אמר המלך למשרתיו:’קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים!‘ |
14 For many are called, but few are chosen.
| כי רבים הקרואים אך מעטים הנבחרים.“ |
15 Then the Pharisees went and consulted together how l they might ensnare him in speech.
| שוב נועצו הפרושים ביניהם וחיפשו דרך להכשיל את ישוע בלשונו. |
16 And they send out to him their disciples with the Herodians, saying, Teacher, we know that thou art true, and teachest the way of God in truth, and thou carest for no one; for thou regardest not the person of men.
| הם החליטו לשלוח אליו כמה מאנשיהם, יחד עם אנשי הורדוס, כדי לשאול אותו שאלה.”אדון, “הם פתחו,”אנחנו יודעים שאתה איש ישר, ושאתה מלמד את דבר אלוהים בלי להתחשב בתוצאות, בלי פחד ומשוא־פנים. |
17 Tell us, therefore, What thinkest thou? Is it lawful to give tribute to Caesar, or not?
| אמור לנו בבקשה, האם עלינו לשלם מס לקיסר הרומאי או לא?“ |
18 But Jesus, perceiving their wickedness, said, Why are ye trying me, hypocrites?
| ישוע הבין את מזימתם, ולכן ענה:”צבועים שכמוכם! כך אתם מנסים אותי? |
19 Show me the tribute money. And they brought to him a denary.
| בואו הנה; תנו לי מטבע.“והם נתנו לו מטבע. |
20 And Jesus saith to them, Whose is this image and inscription?
| ”דמותו של מי חקוקה כאן?“שאל אותם ישוע.”ושל מי השם החקוק מתחת לדמות?“ |
21 They say, Caesar's. Then saith he to them, Render then to Caesar the things that are Caesar's, and to God the things that are God's.
| ”של הקיסר“, ענו.”אם כך, תנו לקיסר את מה ששייך לו, ותנו לאלוהים את מה ששייך לאלוהים!“ |
22 And hearing this, they wondered, and left him, and went away.
| תשובתו הפתיעה והביכה אותם, והם הסתלקו משם. |
23 The same day there came to him Sadducees, saying that there is no resurrection; and they asked him,
| באותו יום באו צדוקים אחדים (שאינם מאמינים בתחיית המתים) ושאלו: |
24 saying, Teacher, Moses said, “If a man die having no children, his brother shall marry his wife, and raise up seed to his brother.”
| ”רבי, משה אמר שאם אדם נשוי מת ואינו משאיר אחריו ילדים, חייב אחיו להתחתן עם האלמנה, כדי שתוכל ללדת בן שישא את שם המת. |
25 Now there were with us seven brothers; and the first married and died; and, having no offspring, left his wife to his brother.
| אנחנו מכירים משפחה אחת שהיו בה שבעה אחים. האח הבכור נשא אישה, וכעבור זמן קצר מת ולא השאיר אחריו בן. האלמנה נישאה לאח שני, |
26 And so also the second, and the third, even to the seventh.
| אולם גם הוא נפטר ולא השאיר בן. כך נישאה האישה לאח השלישי, לרביעי וכן הלאה – עד שנישאה לכל אחד משבעת האחים. |
27 And last of all the woman died.
| לבסוף מתה גם האישה. |
28 In the resurrection, then, of which of the seven will she be the wife? For they all had her.
| אם כן, למי תהיה שייכת האישה בתחיית המתים? הרי היא נישאה לכל שבעת האחים!“ |
29 Jesus answered and said to them, Ye err, not knowing the Scriptures, nor the power of God.
| השיב להם ישוע:”טעותכם נובעת מבורותכם בכל הנוגע לכתבי־הקודש ולגבורתו של אלוהים.“ |
30 For in the resurrection they neither marry, nor are given in marriage, but are as the angels of God in heaven.
| ”כי בתחיית המתים לא יהיו עוד נשואים; כולם יהיו כמלאכים בשמים. |
31 But concerning the resurrection of the dead, have ye not read that which was spoken to you by God, saying,
| באשר לשאלתכם – אם יקומו המתים לתחייה או לא – האם לא קראתם מה אמר לכם אלוהים בתורה? |
32 “I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob”? He is not a God of the dead, but of the living.
| ’אנוכי אלוהי אברהם, אלוהי יצחק ואלוהי יעקב!‘והרי אלוהים הוא אלוהי החיים ולא אלוהי המתים!“ |
33 And when the multitudes heard this, they were astonished at his teaching.
| תשובותיו הרשימו את הקהל הנדהם, |
34 And the Pharisees, hearing that he had put the Sadducees to silence, assembled together;
| אך לא את הפרושים. כששמעו כיצד השתיק ישוע את הצדוקים בתשובתו, העלו במוחם שאלה אחרת. אחד מהם, דיין במקצועו, קם ושאל: |
35 and one of them, a lawyer, asked, trying him,
36 Teacher, which commandment is great in the Law?
| ”רבי, מה היא המצווה החשובה ביותר בתורת משה?“ |
37 And he said to him, “Thou shalt love the Lord thy God with all thy heart, and with all thy soul, and with all thy mind.”
| ”ואהבת את ה׳ אלוהיך בכל לבבך, ובכל נפשך ובכל שכלך“, השיב ישוע. |
38 This is the great and first commandment.
| ”זאת המצווה הראשונה והחשובה ביותר! |
39 There is a second like it: “Thou shalt love thy neighbor as thyself.”
| והמצווה השנייה דומה לה:’ואהבת לרעך כמוך‘. |
40 On these two commandments hang all the Law and the Prophets.
| כל יתר המצוות וכל דברי הנביאים מבוססים על שתי מצוות אלה. אם באמת תקיים את שתי המצוות אלה, תקיים למעשה את התורה כולה.“ |
41 And while the Pharisees were assembled, Jesus asked them,
| בעוד הפרושים נקהלים סביבו, שאל אותם ישוע שאלה: |
42 saying, What think ye concerning the Christ? whose son is he? They say to him, David's.
| ”מה בדבר המשיח? בנו של מי הוא?“”הוא בן־דוד“, השיבו הפרושים. |
43 He saith to them, How then doth David in the Spirit call him lord? saying,
| ”אם כך, מדוע קורא לו דוד בהשראת רוח הקודש’אדון‘?“המשיך ישוע לשאול. |
44 “The Lord said to my lord, Sit thou on my right hand, till I put thine enemies under thy feet.”
| ”הרי דוד אמר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
45 If David then calleth him lord, how is he his son?
| ואם דוד קורא לו’אדון‘, כיצד הוא יכול להיות בנו?“ |
46 And no one was able to answer him a word; nor durst any one from that day question him any more.
| לא הייתה להם תשובה, ומאותו יום לא העז איש לשאול אותו שאלות מכשילות. |
