Matthew 14
1 At that time Herod the tetrarch heard of the fame of Jesus,
| כאשר שמע הורדוס (שר הרובע של המדינה) על ישוע, |
2 and said to his servants, This is John the Baptist; he hath risen from the dead, and therefore do these powers work in him.
| אמר לאנשיו:”אין ספק שהאיש הזה הוא יוחנן המטביל! יוחנן קם לתחייה, ולכן הוא מסוגל לחולל את כל הנסים האלה.“ |
3 For Herod had seized John, and bound him, and put him in prison, on account of Herodias, his brother Philip's wife.
| הורדוס אמר דברים אלה משום שזמן מה קודם לכן אסר את יוחנן וכבל אותו בכלא, על־פי דרישת אשתו הורודיה שהייתה בעבר אשת אחיו פיליפוס, |
4 For John said to him, It is not lawful for thee to have her.
| משום שיוחנן אמר להורדוס שאסור לו להתחתן אתה. |
5 And wishing to put him to death, he feared the multitude, because they regarded him as a prophet.
| הורדוס רצה להרוג את יוחנן, אולם פחד ממהומות ומרידות, כי העם חשב את יוחנן לנביא. |
6 But when Herod's birthday was kept, the daughter of Herodias danced before them, and pleased Herod;
| אולם במסיבת יום הולדתו של הורדוס רקדה לפניו בת הורודיה ריקוד שמצא־חן בעיניו מאוד, |
7 whereupon he promised with an oath to give her whatever she might ask.
| והוא הבטיח בשבועה לתת לה כל מה שתרצה. |
8 And she, being set on by her mother, saith, Give me here on a platter the head of John the Baptist.
| לפי דרישת אמה ביקשה הנערה שיביאו לפניה על מגש את ראשו של יוחנן המטביל. |
9 And the king was sorry; but on account of his oaths, and of those at table with him, he ordered it to be given,
| המלך הצטער, אולם לא רצה להפר את שבועתו, ולא רצה לאבד את יוקרתו בעיני אורחיו. משום כך נתן הורדוס את ההוראות הדרושות, |
10 and sent and beheaded John in the prison.
| וראשו של יוחנן נכרת בבית הסוהר |
11 And his head was brought on a platter, and given to the damsel; and she brought it to her mother.
| והובא על מגש לבתה של הורודיה, אשר נתנה אותו לאמה. |
12 And his disciples came and took up the body, and buried it, and went and told Jesus.
| תלמידי יוחנן באו וביקשו את גופתו, ולאחר שקברו אותו הלכו לישוע וסיפרו לו מה שקרה. |
13 When Jesus heard of it, he withdrew thence in a boat into a desert place apart; and the multitudes hearing of it followed him on foot from the cities.
| כששמע ישוע מה שקרה, הפליג לבדו בסירה למקום מבודד, אולם ההמונים גילו אותו, ולכן עזבו את כפריהם והלכו אחריו לאורך חוף הים. |
14 And when he came forth he saw a great multitude; and he was moved with compassion for them, and healed their sick.
| ישוע ירד מהסירה, וכשראה את האנשים הרבים שחיכו לו, ריחם עליהם וריפא את החולים שביניהם. |
15 And when it was evening, the disciples came to him, saying, This is a desert place, and it is now late; send the multitudes away therefore, that they may go to the villages and buy themselves victuals.
| לפנות ערב ניגשו אליו תלמידיו ואמרו:”אמור לכל האנשים האלה שילכו לקנות אוכל בכפרים שבאזור, כי השעה מאוחרת ובמקום השומם הזה אין מה לאכול.“ |
16 But he said to them, They need not go away; do ye give them food.
| אולם ישוע השיב להם:”אין צורך. אתם תאכילו אותם.“ |
17 And they say to him, We have here only five loaves, and two fishes.
| ”מה?“קראו התלמידים בתמיהה.”יש לנו רק חמש ככרות לחם ושני דגים.“ |
18 He said, Bring them hither to me.
| ”הביאו אותם לכאן“, הורה ישוע. |
19 And bidding the multitudes to lie down on the grass, he took the five loaves and the two fishes, and, looking up to heaven, he blessed; and having broken the loaves he gave them to his disciples, and the disciples to the multitudes.
| הוא ציווה על האנשים לשבת על הדשא, לאחר מכן לקח את חמש ככרות הלחם ואת שני הדגים, הביט לשמים, ביקש מאלוהים שיברך את האוכל, פרס את הלחם ונתן לתלמידיו שיחלקו לעם. |
20 And they all ate, and were filled. And they took up of the fragments that remained, twelve baskets full.
| כולם אכלו עד ששבעו, וכשאספו לבסוף את הפירורים שנשארו, מילאו שנים־עשר סלים. |
21 And they who ate were about five thousand men, besides women and children.
| באותו ערב היו שם כחמשת־אלפים גברים מלבד הנשים והילדים! |
22 and he constrained the disciples to get into the boat, and to go before him to the other side, while he sent the multitudes away.
| לאחר מכן אמר ישוע לתלמידיו להיכנס לסירה ולחצות את הים, בעוד שהוא עצמו נשאר להיפרד מהקהל ולפזר אותם הביתה. |
23 And when he had sent the multitudes away, he went up into the mountain apart to pray. And when evening came, he was there alone.
| לאחר ששלח ישוע את האנשים עלה על גבעה להתפלל. עם רדת הלילה, כשהתלמידים היו בסירה וישוע היה לבדו על החוף, פרצה סערה עזה והתלמידים נאבקו נגד הרוח החזקה והגלים הגבוהים. |
24 But the boat was now in the midst of the lake, tossed by the waves; for the wind was contrary.
25 And in the fourth watch of the night, he went to them, walking on the lake.
| בערך בשעה ארבע לפנות בוקר בא ישוע לקראתם, כשהוא פוסע על־פני המים. |
26 And seeing him walking on the lake, they were dismayed, saying, It is a spectre; and they cried out for fear.
| התלמידים המבוהלים צעקו מפחד, כי חשבו שהוא רוח רפאים. |
27 But he immediately spoke to them, saying, Be of good cheer, it is I; be not afraid.
| ישוע דיבר אליהם מיד והרגיע אותם:”אל תפחדו, זה אני!“ |
28 And Peter answering him said, Lord, if it be thou, bid me come to thee on the water.
| ”אדון, אם זה באמת אתה, “קרא אליו שמעון פטרוס,”צווה עלי ללכת לקראתך על־פני המים!“ |
29 And he said, Come. And Peter, coming down from the boat, walked on the water, and came to Jesus.
| ”בסדר“, ענה ישוע.”בוא!“ופטרוס ירד מן הסירה והחל ללכת על־פני המים לקראת ישוע. |
30 But seeing the wind, he was afraid; and beginning to sink, he cried out, saying, Lord, save me!
| אולם כשהביט פטרוס בגלים הגבוהים שסבבוהו נבהל והחל לטבוע.”הצל אותי, אדון!“צעק פטרוס. |
31 And Jesus immediately stretched out his hand, and took hold of him, and said to him, Thou of little faith, why didst thou doubt?
| מיד הושיט ישוע את ידו וחילץ את פטרוס.”חסר־אמונה אתה!“הוכיח אותו ישוע.”מדוע פקפקת?“ |
32 And when they had got into the boat, the wind ceased.
| כשעלו ישוע ופטרוס לסירה פסקה הרוח. |
33 And they that were in the boat fell down before him, saying, Truly thou art the Son of God.
| התלמידים האחרים ישבו שם המומים ונדהמים.”אתה באמת בן האלוהים!“קראו. |
34 And crossing over, they came to land, to Gennesaret.
| הם המשיכו בדרכם ועגנו בחוף גניסרת. |
35 And the men of that place, when they saw who he was, sent out into all that country round, and brought to him all the diseased,
| אנשי המקום הכירו אותו מיד, והפיצו את דבר בואו בכל האזור. תוך זמן קצר הובאו אליו חולים רבים כדי שירפא אותם. |
36 and besought him that they might only touch the fringe of his garment; and as many as touched were made well.
| החולים ביקשו מישוע שירשה להם רק לגעת בכנף בגדו, וכל מי שנגע בו נרפא. |
