Mark 8
1 In those days, there being again a great multitude, and they having nothing to eat, he called the disciples to him, and saith to them,
| ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃ |
2 I have compassion on the multitude, because they have remained with me now three days, and they have nothing to eat.
| נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃ |
3 And if I send them away fasting to their houses, they will faint on the road; and some of them have come from altar.
| והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ |
4 And his disciples answered him, Whence can ally one satisfy these men with bread here in a wilderness?
| ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃ |
5 And he asked them, How many loaves have ye? And they said, Seven.
| וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ |
6 And he ordered the multitude to lie down on the ground; and he took the seven loaves, and gave thanks, and broke, and gave to his disciples to set before them; and they set them before the multitude.
| ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ |
7 And they had a few small fishes; and having blessed them, he set them before them.
| ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ |
8 And they ate, and were filled; and they took up of the fragments that remained, seven baskets.
| ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃ |
9 And they were about four thousand; and he sent them away.
| והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃ |
10 And immediately going on board the boat with his disciples, he came into the region of Dalmanutha.
| אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃ |
11 And the Pharisees came out, and began to question with him, seeking of him a sign from heaven, trying him.
| ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ |
12 And sighing deeply in his spirit, he saith, Why doth this generation seek for a sign? Truly do I say to you, A sign will not he given to this generation.
| ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃ |
13 And leaving them, he again went on board and crossed to the other side.
| ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃ |
14 And they had forgotten to take bread, and had not in the boat with them more than one loaf.
| וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ |
15 And he charged them, saying, Take heed, beware of the leaven of the Pharisees, and the leaven of Herod.
| ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ |
16 And they reasoned among themselves, saying, It is because we have no bread.
| ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃ |
17 And knowing it, he saith to them, Why are ye reasoning, because ye have no bread? Do ye not yet perceive nor understand? Have ye your mind still blinded?
| וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃ |
18 Having eyes, do ye not see? and having ears, do ye not hear? And do ye not remember,
| עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃ |
19 when I broke the five loaves among the five thousand, and how many baskets full of fragments ye took up? They say to him, Twelve.
| כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ |
20 When also the seven among the four thousand, how many baskets full of fragments did ye take up? And they say, Seven.
| ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ |
21 And he said to them, Do ye not yet understand?
| ויאמר אליהם איך לא תבינו׃ |
22 And they come to Bethsaida. And they bring to him a blind man, and beseech him to touch him.
| ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ |
23 And taking the blind man by the hand, he led him out of the village; and spitting on his eyes, and putting his hands on him, he asked him if he saw anything.
| ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ |
24 And he looked up, and said, I can see men, for I see them as trees, walking.
| ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ |
25 Then he again put his hands on his eyes, and he saw clearly, and was restored, and saw all things distinctly.
| ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃ |
26 And he sent him away to his house, saying, Go not into the village.
| וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃ |
27 And Jesus went out, and his disciples, into the villages of Caesarea Philippi. And on the way he asked his disciples, saying to them, Who do men say that I am?
| ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ |
28 And they answered him, saying, John the Baptist; and others, Elijah; and others, One of the prophets.
| ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃ |
29 And he asked them, But who do ye say that I am? Peter answering saith to him, Thou art the Christ.
| וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ |
30 And he strictly charged them to tell no one concerning him.
| ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃ |
31 And he began to teach them that the Son of man must suffer many things, and be rejected by the elders and the chief priests and the scribes, and be put to death, and after three days rise again;
| ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃ |
32 and he told them this plainly. And Peter, taking him aside, began to rebuke him.
| והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃ |
33 But he turning about and looking at his disciples, rebuked Peter, and saith, Get thee behind me, Satan! for thy thoughts are not on the things of God, but on those of men.
| ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃ |
34 And calling the multitude to him with his disciples also, he said to them, Whoever chooseth to follow me, let him deny himself, and take up his cross, and follow me.
| ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ |
35 For whoever chooseth to save his life, will lose it; but whoever shall lose his life for the sake of me and of the glad tidings, will save it.
| כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃ |
36 For what doth it profit a man to gain the whole world, and forfeit his life?
| כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃ |
37 For what can a man give as an exchange for his life?
| או מה יתן איש פדיון נפשו׃ |
38 For whoever shall be ashamed of me and of my words in this adulterous and sinful generation, of him will also the Son of man be ashamed, when he cometh in the glory of his Father with the holy angels.
| כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃ |
