Mark 6
1 And he went out from thence, and cometh into his own country; and his disciples follow him.
| ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃ |
2 And when the sabbath was come, he began to teach in the synagogue. And most people when they heard him were astonished, saying, Whence hath this man these things? And what is the wisdom which is given him? And how is it that such miracles are wrought by his hands?
| וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃ |
3 Is not this the carpenter, the son of Mary, and brother of James, and Joses, and Judah, and Simon? And are not his sisters here with us? And they took offence at him.
| הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ |
4 And Jesus said to them, A prophet is not without honor except in his own country, and among his own kindred, and in his own house.
| ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ |
5 And he could not do any miracle there, except that he laid his hand upon a few sick persons, and cured them.
| ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ |
6 And he wondered at their want of faith. And he went about the surrounding villages teaching.
| ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ |
7 And he calleth to him the twelve, and began to send them forth by two and two; and gave them power over the unclean spirits;
| ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ |
8 and commanded them that they should take nothing for the way but a staff only; no bread, no bag, no money in their girdle;
| ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃ |
9 but to be shod with sandals; and, Do not put on two coats.
| רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ |
10 And he said to them, Wherever ye enter a house, there abide fill ye leave that place.
| ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃ |
11 And whatever place shall not receive you, nor hear you, when ye go thence, shake off the dust under your feet as a testimony to them.
| וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ |
12 And they went out and preached that men should repent;
| ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ |
13 and they cast out many demons, and anointed with oil many sick persons, and healed them.
| ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃ |
14 And king Herod heard of him (for his name was spread abroad), and he said, John the Baptizer hath risen from the dead, and therefore do these powers work in him. But others said, It is Elijah.
| וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ |
15 And others said, It is a prophet, as one of the prophets.
| ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃ |
16 But Herod hearing of it said, John, whom I beheaded, hath risen again.
| וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃ |
17 For Herod himself had sent forth and seized John, and bound him in prison, on account of Herodias, his brother Philip's wife; for he had married her.
| כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃ |
18 For John had said to Herod, It is not lawful for thee to have thy brother's wife.
| יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ |
19 And Herodias was enraged against him, and wished to put him to death, but could not.
| ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃ |
20 For Herod feared John, knowing that he was a righteous and holy man, and was regardful of him; and on hearing him, was in much anxiety, and listened to him gladly.
| כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ |
21 And a convenient day having come, when Herod on his birthday made a supper for his nobles and chief captains and the principal men of Galilee,
| ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ |
22 and the daughter of Herodias came in and danced, she pleased Herod and those at table with him; and the king said to the damsel, Ask of me whatever thou wilt, and I will give it thee.
| ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃ |
23 And he swore to her, Whatever thou shalt ask of me, I will give thee, to the half of my kingdom.
| וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ |
24 And she went out and said to her mother, What shall I ask? And she said, The head of John the Baptizer.
| ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ |
25 And she came in immediately with haste to the king, and asked, saying, I desire that thou wilt give me immediately on a platter the head of John the Baptist.
| ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ |
26 And the king was exceedingly sorry; but on account of his oaths, and of those at table with him, he would not refuse her.
| ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ |
27 And the king immediately sent one of his guards, and ordered his head to be brought. And he went and beheaded him in the prison,
| ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃ |
28 and brought his head on a platter, and gave it to the damsel; and the damsel gave it to her mother.
| וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃ |
29 And his disciples, when they heard of it, came and took up his body, and laid it in a tomb.
| וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃ |
30 And the apostles gather together to Jesus, and told him all which they had done and taught.
| ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ |
31 And he saith to them, Come ye by yourselves apart into a desert place, and rest a while. For there were many coming and going; and they had no leisure, even to eat.
| ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃ |
32 And they went away into a desert place in the boat apart.
| וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃ |
33 And many saw them departing, and knew them, and ran together on foot thither from all the cities, and arrived before them.
| וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ |
34 And when he came forth, he saw a great multitude, and was moved with compassion for them, because they were as sheep not having a shepherd; and he began to teach them many things.
| ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃ |
35 And late in the day his disciples came to him, and said, This is a desert place, and it is now late;
| ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃ |
36 send them away, that they may go into the surrounding fields and villages, and buy themselves something to eat.
| שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃ |
37 But he answering said to them, Give ye them to eat. And they say to him, Shall we go and buy two hundred denaries' worth of bread, and give them to eat?
| ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃ |
38 He saith to them, How many loaves have ye? Go and see. And when they knew, they say, Five, and two fishes.
| ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ |
39 And he ordered them to make all lie down in companies upon the green grass.
| ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃ |
40 And they lay down in ranks, by hundreds, and by fifties.
| וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃ |
41 And taking the five loaves and the two fishes, he looked up to heaven and blessed, and broke the loaves, and gave them to the disciples to set before them; and the two fishes he divided among them all.
| ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃ |
42 And they all ate, and were filled.
| ויאכלו כלם וישבעו׃ |
43 And they took up twelve baskets full of the fragments, and of the fishes.
| וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃ |
44 And they who ate of the loaves were five thousand men.
| והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃ |
45 And he immediately constrained his disciples to get into the boat, and to go before to the other side to Bethsaida, while he sent the multitude away.
| ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ |
46 And when he had taken leave of them, he went away into the mountain to pray.
| ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ |
47 And when evening came, the boat was in the midst of the lake; and he was alone on the land.
| ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃ |
48 And when he saw them toiling hard in rowing, for the wind was against them, about the fourth watch of the night he cometh to them, walking upon the lake. And he would have passed by them;
| וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃ |
49 but they, seeing him walking upon the lake, thought it was a spectre, and cried out.
| והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃ |
50 For they all saw him, and were terrified. But he immediately spoke with them, and saith to them, Be of good cheer; it is I, be not afraid.
| כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ |
51 And he went up to them into the boat, and the wind ceased. And they were exceedingly astonished, beyond measure.
| וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃ |
52 For they did not consider the matter of the loaves; but their heart was hardened.
| כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃ |
53 And crossing over, they came to land, to Gennesaret; and anchored there.
| ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃ |
54 And when they had come out of the boat, the people immediately knowing who he was,
| ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃ |
55 ran through all that region, and began to carry about on beds those that were sick to the place where they heard he was.
| וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃ |
56 And wherever he entered into villages or cities or the open country, they laid the sick in the market-places, and besought him that they might touch if it were but the fringe of his garment; and as many as touched him were made well.
| ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃ |
