< Mark 15 >

1 And as soon as it was morning, the chief priests, having held a consultation with the elders and the scribes, and the whole council, bound Jesus, and carried him away, and delivered him up to Pilate.
השכם בבוקר נפגשו ראשי הכוהנים, הזקנים, הסופרים וכל חברי הסנהדרין כדי להתייעץ על הצעד הבא. הם החליטו לשלוח את ישוע בליווי משמר מזוין אל פילטוס, המושל הרומאי.
2 And Pilate asked him, Art thou the king of the Jews? And he answering saith to him, I am.
”האם אתה מלך היהודים?“שאל פילטוס.”אתה אומר“, השיב ישוע.
3 And the chief priests brought many charges against him.
ראשי הכוהנים האשימו אותו בפשעים רבים.”מדוע אינך מגן על עצמך?“שאל פילטוס בתמיהה.”מה יש לך לומר?“
4 And Pilate asked him again, Dost thou make no answer? See what things they are testifying against thee!
5 But Jesus made no further answer; so that Pilate marveled.
להפתעתו של פילטוס לא ענה ישוע דבר.
6 Now at the feast he was wont to release to them one prisoner, whom they might ask.
כל שנה בחג הפסח נהג פילטוס להוציא לחופשי אסיר יהודי אחד, לפי בחירת העם.
7 And there was one named Barabbas, who lay bound with insurgents who had committed murder in the insurrection.
באותו זמן היה בכלא אסיר יהודי בשם בר־אבא, אשר הואשם ברצח (יחד עם אחרים) בעת אחת המרידות.
8 And the multitude, coming up, began to ask him to do as he had been wont to do for them.
בינתיים החל ההמון לבקש מפילטוס שישחרר אסיר אחד כמנהגו.
9 And Pilate answered them, saying, Will ye that I release to you the king of the Jews?
”האם אתם רוצים שאוציא לחופשי את מלך היהודים?“שאל פילטוס.
10 For he knew that for envy the chief priests had delivered him up.
הוא הציע לשחרר את ישוע, כי הבין שראשי הכוהנים אסרו אותו מתוך קנאה.
11 But the chief priests stirred up the multitude, that he should rather release to them Barabbas.
אולם ראשי הכוהנים הסיתו את ההמון לדרוש את שחרורו של בר־אבא במקום שחרורו של ישוע.
12 And Pilate answering again said to them, What then would ye have me do with him whom ye call the king of the Jews?
”אם אשחרר את בר־אבא, מה אעשה עם איש שאתם קוראים לו מלך היהודים?“שאל פילטוס.
13 And they cried out again, Crucify him!
”צלוב אותו!“צעקו.
14 Then Pilate said to them, Why, what evil hath he done? And they cried out the more, Crucify him!
”אבל מדוע?“לא הבין פילטוס.”מה עשה?“הם לא ענו, ורק הגבירו את צעקותיהם:”צלוב אותו!“
15 And Pilate, wishing to satisfy the multitude, released to them Barabbas; and, when he had scourged Jesus, delivered him up to be crucified.
פילטוס רצה למנוע מהומות אז נכנע לדרישת ההמון. על כן שחרר את בר־אבא מבית־הסוהר וציווה להלקות את ישוע בשוטים.
16 And the soldiers led him away into the court, which is the Praetorium; and they call together the whole band.
לאחר מכן לקחו החיילים הרומאים את ישוע לחצר הארמון. הם קראו לכל חיילי המשמר, הלבישו את ישוע בגלימת ארגמן, הכינו לו זר מקוצים ארוכים ודוקרניים והניחו את הזר על ראשו.
17 And they clothe him with purple, and having platted a crown of thorns, they put it on him.
18 And they began to salute him: Hail, king of the Jews!
הם החלו ללעוג ולצחוק לו:”יחי מלך היהודים!“
19 And they struck him on the head with a reed, and spit upon him, and kneeling down, did him homage.
הם הכו אותו באכזריות, חבטו על ראשו במקלות, ירקו עליו, כרעו ברך לפניו והשתחוו לו בלעג.
20 And after they had made sport of him, they stripped him of the purple robe, and put his own garments on him. And they lead him out to crucify him.
לאחר שסיימו החיילים להתלוצץ ולצחוק עליו, הפשיטו מעליו את הארגמן והלבישו אותו בבגדיו, והוציאו אותו החוצה לצליבה.
21 And they compel one Simon a Cyrenaean, who was passing by, coming from the country, the father of Alexander and Rufus, to carry his cross.
החיילים פגשו בדרך את שמעון מקירניה (אביהם של אלכסנדר ורופוס), שחזר מהשדה, ואילצוהו לשאת את הצלב של ישוע למקום הצליבה.
22 And they bring him to the place Golgotha; which is, when interpreted, Place of a Skull.
ישוע הובא למקום הנקרא”גלגלתא“, כלומר”מקום הגולגולת“.
23 And they gave him wine mingled with myrrh; but he did not take it.
הם הגישו לו יין מסומם, אך הוא סרב לשתות.
24 And they crucify him, and divide his garments, casting lots for them, what each should take.
לאחר מכן הם צלבו אותו וערכו הגרלה על בגדיו.
25 And it was the third hour when they crucified him.
בשעה תשע בבוקר צלבו את ישוע.
26 And on the cross the inscription of the charge against him was written: “The king of the Jews.”
מעל ראשו היה תלוי שלט שאשמתו כתובה עליו:”מלך היהודים“.
27 And with him they crucify two robbers; one on his right hand, and one on his left.
באותו בוקר נצלבו איתו שני פושעים: אחד לימינו ואחד לשמאלו,
וכך התקיים הפסוק:”ואת פושעים נמנה.“
29 And they that passed by reviled him, wagging their heads, and saying, Ha! thou that destroyest the temple, and buildest it up in three days,
העוברים והשבים קללו אותו, לעגו לו וקראו:”נו, אתה יכול להרוס את בית המקדש ולבנותו מחדש בשלושה ימים?
30 save thyself, and come down from the cross.
אם אתה גיבור כזה, מדוע אינך מציל את עצמך ויורד מהצלב?“
31 In like manner also the chief priests, with the scribes, making sport among themselves, said, He saved others, cannot he save himself?
גם ראשי הכוהנים והסופרים עמדו סביבו ולעגו לו.”הוא יכול להושיע את כולם חוץ מאשר את עצמו!“צחקו.
32 Let the Christ, the king of Israel, come down now from the cross, that we may see and believe. And they that were crucified with him were reviling him.
”משיח שכמוהו!“קראו.”מלך ישראל, הבה נראה אותו יורד מהצלב, ואז נאמין למה שהוא אומר!“גם שני הפושעים שנצלבו איתו קיללו אותו.
33 And when the sixth hour had come, there was darkness over the whole land until the ninth hour.
בשעה שתים־עשרה בצהריים כיסה חושך את כל הארץ למשך שלוש שעות.
34 And at the ninth hour Jesus cried with a loud voice, Eloi, Eloi, lema sabachthani? which is, when interpreted, My God, my God, why hast thou forsaken me?
בשעה שלוש אחר־הצהריים זעק ישוע זעקת שבר:”אלי, אלי, למה שבקתני?“(כלומר,”אלי, אלי, למה עזבתני?“)
35 And some of those who stood by, when they heard it, said, See! he is calling for Elijah.
אחדים מהאנשים שעמדו שם חשבו שהוא קורא לאליהו הנביא.
36 And one ran and filled a sponge with vinegar, and put it on a reed, and gave it to him to drink, saying, Hold! Let us see whether Elijah will come to take him down.
איש אחד רץ והביא ספוג טבול בחומץ, שם אותו בקצה מוט ארוך והגיש אותו לישוע.”הבה נראה אם אליהו באמת יבוא להוריד אותו!“קרא האיש.
37 And Jesus, having uttered a loud cry, expired.
באותו רגע זעק ישוע זעקת שבר נוספת ונפח את נשמתו.
38 And the veil of the temple was rent in two from the top to the bottom.
בבית־המקדש, הפרוכת התלויה לפני קודש הקודשים נקרעה לשניים מלמעלה למטה.
39 And the centurion who stood over against him, seeing that he so expired, said, Truly this man was the Son of God.
קצין רומאי אחד, שעמד בין הצופים וראה כיצד נפח ישוע את נשמתו, קרא:”האיש הזה באמת היה בן־אלוהים!“
40 There were also women looking on from a distance; among whom was Mary the Magdalene, and Mary the mother of James the less and of Joses, and Salome;
גם נשים עמדו במרחק מה וחזו בצליבה; ביניהן היו מרים המגדלית, מרים (אמם של יעקב ויוסי) ושלומית.
41 who, when he was in Galilee, followed him, and rendered him their services; and many other women who came up with him to Jerusalem.
כל אלה האמינו בישוע ואף שרתו אותו בהיותו בגליל. היו שם עוד נשים רבות אשר הלכו אחריו לירושלים.
42 And evening having now come, because it was the preparation, that is, the day before the sabbath,
כל זה התרחש ביום שישי. עם רדת הערב, יהודי נכבד בשם יוסף מן הרמתיים ניגש לפילטוס וביקש את גופתו של ישוע. יוסף היה חבר בסנהדרין והאמין בביאת המשיח באותה עת.
43 Joseph of Arimathaea, an honorable councilor, who was himself waiting for the kingdom of God, came, and boldly went in to Pilate, and asked for the body of Jesus.
44 And Pilate wondered that he was already dead; and calling to him the centurion, he asked him whether he had been long dead.
פילטוס לא האמין שישוע כבר מת, ולכן ביקש מאחד מקציניו שיוודא את הדבר.
45 And having been informed by the centurion, he gave the body to Joseph.
הקצין בדק ואישר שאכן ישוע כבר מת, ורק אז הרשה פילטוס ליוסף לקחת את הגופה.
46 And having bought fine linen, he took him down, and wrapped him in the linen, and laid him in a tomb which was hewn out of a rock, and rolled a stone to the door of the tomb.
יוסף קנה סדין גדול, הוריד את גופת ישוע מהצלב, עטף אותה בסדין וקבר את ישוע בקבר חצוב בסלע. הוא סתם את פתח הקבר באבן גדולה.
47 And Mary the Magdalene and Mary the mother of Joses saw where he was laid.
מרים המגדלית ומרים אמו של יוסי ראו את המקום שבו נקבר ישוע.

< Mark 15 >