Mark 14
1 And two days after was the passover, and the feast of unleavened bread; and the chief priests and the scribes sought how they might seize him by craft, and put him to death.
| יומיים לפני חג הפסח עדיין חיפשו ראשי הכוהנים וכמה ממנהיגי היהודים הזדמנות מתאימה לאסור את ישוע ולהוציאו להורג. |
2 For they said, Not at the feast, lest there be an uproar among the people.
| ”איננו יכולים לעצור אותו בפסח, “אמרו לעצמם,”מפני שהעם יעורר מהומות.“ |
3 And when he was at Bethany, in the house of Simon the leper, as he was reclining at table, there came a woman having an alabaster bottle of ointment of pure spikenard, very precious; and breaking the bottle, she poured it on his head.
| באותו זמן היה ישוע בבית־עניה, בביתו של שמעון המצורע. בשעת ארוחת הערב הופיעה אישה אחת עם פחית קטנה מלאה בשמן זך יקר מאוד. האישה הסירה את המכסה ויצקה את השמן על ראשו של ישוע. |
4 And there were some that were much displeased, [[and said]] among themselves, Why is this waste of the ointment made?
| אחדים מן המסובים התמרמרו בינם לבין עצמם על”הבזבוז“, כלשונם.”מדוע את מבזבזת את השמן היקר הזה?“התלוננו.”יכולת למכור אותו ברווח, ואת הכסף לתת לעניים.“ |
5 For this ointment might have been sold for more than three hundred denaries, and given to the poor. And they chid her harshly.
6 But Jesus said, Let her alone; why do ye trouble her? A good deed hath she done for me.
| ”הניחו לה!“נחלץ ישוע להגנתה.”מדוע אתם מציקים לה? הלא היא עשתה מעשה טוב. |
7 For the poor ye have always with you, and whenever ye will, ye can do good to them; but me ye have not always.
| העניים הנזקקים לעזרה נמצאים אתכם תמיד, ואתם יכולים לעזור להם בכל זמן שתרצו בכך, ואילו אני לא אשאר אתכם עוד זמן רב. |
8 She hath done what she could; she hath anointed my body beforehand for its burial.
| היא עשתה מה שיכלה; היא משחה את גופי בשמן לפני קבורתי. |
9 And truly do I say to you, Wherever the glad tidings shall be published throughout the whole world, this too which she hath done will be told for a memorial of her.
| ”אני אומר לכם: בכל מקום שבו תוכרז הבשורה, תיזכר גם האישה הזאת, בזכות המעשה שעשתה.“ |
10 And Judas Iscariot, one of the twelve, went to the chief priests, that he might deliver him up to them.
| לאחר מכן הלך יהודה איש־קריות, תלמידו של ישוע, אל ראשי הכוהנים כדי לתכנן את הסגרתו של ישוע. |
11 And they when they heard it were glad, and promised to give him money. And he sought a good opportunity to deliver him up.
| ראשי הכוהנים התלהבו ושמחו על כך שיהודה החליט להסגיר את ישוע, והבטיחו לתת לו כסף. |
12 And on the first day of the feast of unleavened bread, when they used to kill the passover, his disciples say to him, Where wilt thou that we go and make ready for thee to eat the passover?
| ביום הראשון של חג הפסח, שבו הקריבו את זבח הפסח, שאלו התלמידים את ישוע היכן ברצונו לערוך את הסדר. |
13 And he sendeth forth two of his disciples, and saith to them, Go into the city, and there will meet you a man bearing a pitcher of water; follow him;
| ישוע שלח שניים מתלמידיו לירושלים, כדי לערוך את ההכנות הדרושות, ואמר:”כשתלכו העירה יבוא לקראתכם אדם ובידו כד מים. לכו אחריו, |
14 and wherever he goeth in, say to the master of the house, The Teacher saith, Where is my guest-chamber, where I may eat the passover with my disciples?
| היכנסו אל הבית שאליו ייכנס ואמרו לבעל הבית:’רבנו שלח אותנו לראות את החדר שהכנת בשביל הסדר‘. |
15 And he will show you a large upper room furnished and prepared; and there make ready for us.
| הוא יוביל אתכם לחדר גדול שהכין למעננו בקומה השנייה, ושם תכינו את הסדר.“ |
16 And the disciples went forth, and came into the city, and found as he had told them; and they made ready the passover.
| כשהגיעו השניים העירה הכול התרחש בדיוק כפי שאמר להם ישוע, והם הכינו את הסדר. |
17 And when it was evening, he cometh with the twelve.
| ישוע ושאר התלמידים הגיעו לשם בערב. |
18 And as they were reclining at table and eating, Jesus said, Truly do I say to you, that one of you will betray me, —one that is eating with me.
| כשישבו לאכול בשולחן פתח ישוע ואמר:”אמת אני אומר לכם, אחד מכם היושב עכשיו בינינו ואוכל איתנו יבגוד בי ויסגיר אותי.“ |
19 They began to be sorrowful, and to say to him one by one, Is it I?
| התלמידים נמלאו צער רב, ושאלו:”האם זה יהיה אני?“ |
20 And he said to them, It is one of the twelve, one that is dipping with me in the dish.
| ”אחד מבין השנים־עשר שיטבול איתי את הלחם“, השיב ישוע. |
21 For the Son of man indeed goeth away, as it hath been written concerning him; but woe to that man by whom the Son of man is betrayed! Well were it for that man if he had not been born.
| ”בן־האדם הולך למות כפי שכתוב שצריך לקרות, אולם אני אומר לכם: אוי לו לאיש שיסגיר אותו; מוטב שלא היה נולד בכלל!“ |
22 And as they were eating, he took a loaf, and blessed, and broke it, and gave it to them, and said, Take; this is my body.
| בעת הסעודה הוא לקח לחם (מצה), ברך עליו ופרס אותו לפרוסות. הוא הגיש את הפרוסות לתלמידיו ואמר:”קחו, זהו גופי.“ |
23 And he took a cup, and having given thanks, gave it to them; and they all drank of it.
| לאחר מכן לקח ישוע כוס יין, ברך, הגיש לתלמידיו וכולם שתו ממנה. |
24 And he said to them, This is my blood of the covenant, which is shed for many.
| ”זהו דמי הנשפך למען רבים, דם הברית“, המשיך ישוע. |
25 Truly do I say to you, I shall not drink hereafter of the fruit of the vine, until that day when I drink it new in the kingdom of God.
| ”ואני אומר לכם שלא אשתה עוד יין עד היום שבו אשתה יין חדש במלכות האלוהים.“ |
26 And having sung a hymn, they went out to the Mount of Olives.
| כל הנוכחים שרו מזמורי תהלים, ולאחר מכן הלכו להר הזיתים. |
27 And Jesus saith to them, Ye will all fall away from me; for it is written, “I will smite the shepherd, and the sheep will be scattered.”
| ”כולכם תעזבו אותי, “אמר ישוע לתלמידיו,”והרי כתוב:’אכה את הרעה ותפוצין הצאן‘. |
28 But after I have risen, I will go before you into Galilee.
| אולם לאחר שאקום לתחייה אלך לגליל ואפגוש אתכם שם.“ |
29 But Peter said to him, Even if all shall fall away, yet will not I.
| ”יקרה מה שיקרה, “קרא פטרוס,”אני לעולם לא אעזוב אותך!“ |
30 And Jesus saith to him, Truly do I say to thee, that even thou, to-day, on this night, before a cock crow twice, wilt thrice deny me.
| ”דע לך, פטרוס, “אמר ישוע,”עד מחר בבוקר, לפני שיקרא התרנגול, אתה תתכחש לי שלוש פעמים.“ |
31 But he spoke the more vehemently: If I must die with thee, I will not deny thee. And so also said they all.
| ”אני לעולם לא אתכחש לך, אפילו אם יהיה עלי למות יחד אתך!“נשבע פטרוס, וכל האחרים גם אמרו כך. |
32 And they come to a place called Gethsemane; and he saith to his disciples, Sit here, while I pray.
| הם הגיעו לחורשת עצי־זית הנקראת”גת־שמני“, וישוע אמר לתלמידיו:”חכו לי כאן עד שאחזור. אני הולך להתפלל.“ |
33 And he taketh with him Peter and James and John; and began to be in great consternation and anguish.
| הוא לקח איתו את פטרוס, יעקב ויוחנן, ולפתע נמלא חרדה ומועקה מפני העומד לבוא עליו. |
34 And he saith to them, My soul is exceedingly sorrowful, even to death; remain here and watch.
| ”אני מתייסר עד מוות!“אמר להם ישוע.”חכו כאן… הישארו ערים….“ |
35 And going on a little farther, he fell on the ground, and prayed that, if it was possible, the hour might pass from him.
| הוא התרחק מהם מעט, כרע ברך על האדמה והתפלל שאלוהים יוותר לו על העומד לקרות לו, אם אכן אפשרי. |
36 And he said, Abba, Father, all things are possible to thee! take away this cup from me. But not what I will, but what thou wilt.
| ”אבא, “קרא ישוע,”אתה כל יכול. אנא, הרחק ממני את כוס הייסורים. אולם לא כרצוני כי אם רצונך ייעשה!“ |
37 And he cometh and findeth them sleeping; and he saith to Peter, Simon, sleepest thou? Couldst not thou watch one hour?
| לאחר מכן הוא חזר אל שלושת התלמידים ומצא אותם ישנים.”שמעון, “קרא ישוע לפטרוס,”אתה ישן? האם לא יכולת להישאר ער שעה אחת בלבד? |
38 Watch, and pray that ye enter not into temptation; the spirit indeed is willing, but the flesh is weak.
| עמדו על המשמר והתפללו שלא תבואו לידי ניסיון. אני יודע שהרוח אכן רוצה, אבל גופכם חלש כל־כך!“ |
39 And again he went away and prayed, saying the same words.
| ישוע הלך להתפלל שוב, וחזר על תחינתו לפני אלוהים. |
40 And returning, he found them again sleeping, for their eyes were heavy; and they knew not what to answer him.
| הוא חזר אל תלמידיו, וגם הפעם מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. הם לא ידעו כיצד לתרץ את הדבר. |
41 And he cometh the third time, and saith to them, Sleep on, and take your rest! It is enough! the hour is come: lo! the Son of man is delivered up into the hands of sinners.
| כשחזר אליהם ישוע בפעם השלישית הוא קרא:”קומו! ישנתם מספיק? הגיעה השעה שבן־האדם יימסר לידי אנשים חוטאים. |
42 Rise, let us be going; lo! he that delivereth me up is at hand.
| קומו, הבה נלך מכאן. הביטו, הנה מתקרב האיש שיסגיר אותי.“ |
43 And immediately, while he was yet speaking, cometh Judas Iscariot, one of the twelve, and with him a multitude with swords and clubs, from the chief priests and the scribes and elders.
| לפני שהספיק ישוע לסיים את דבריו הגיע למקום יהודה, אחד משנים־עשר התלמידים, ואיתו המון שנשלח מטעם ראשי הכוהנים והסופרים והזקנים. כולם היו מצוידים בחרבות ובמקלות. |
44 And his betrayer had given them a signal, saying, Whomever I shall kiss, he is the man; seize him, and lead him away securely.
| יהודה תיאם איתם מראש ואמר:”אני אגש לישוע ואנשק אותו, כדי שתדעו מיהו ותוכלו לתפוס אותו ולהוביל אותו בלוית משמר.“ |
45 And on coming he immediately went up to him, and said, Rabbi! and kissed him.
| יהודה ניגש אליו.”רבי!“קרא יהודה כשהוא מחבק ומנשק אותו. |
46 And they laid hands on him and seized him.
| ואז תפסו את ישוע ואסרו אותו. |
47 And one of those who stood by drew his sword, and smote the servant of the high-priest, and cut off his ear.
| פטרוס שלף מיד את חרבו והכה באחד מהם שהתברר להיות משרתו של הכהן הגדול, וקיצץ את אוזנו. |
48 And Jesus answering said to them, Ye have come out as against a robber, with swords and clubs, to take me.
| ”מדוע אתם מתנפלים עלי בחרבות ובמקלות?“שאל ישוע.”האם אני פושע מסוכן? |
49 I was daily with you in the temple, teaching, and ye did not lay hands on me; but [[thus it is]], that the Scriptures may be fulfilled.
| מדוע לא אסרתם אותי בבית־המקדש? הרי לימדתי שם בכל יום ויכולתם לתפוס אותי ללא התנגדות. אבל מה שכתוב צריך להתקיים.“ |
50 And all forsook him and fled.
| בינתיים ברחו כל התלמידים. |
51 And there followed him a certain young man having a linen cloth wrapped round his naked body; and they laid hold of him.
| נער אחד שהתלווה לישוע לבש סדין בלבד. כשניסו לתפוס אותו, הנער השאיר את הסדין בידם וברח מפניהם ערום. |
52 And he left the linen cloth behind, and fled naked.
53 And they led Jesus away to the high-priest; and all the chief priests and the elders and the scribes come together.
| ישוע נלקח אל בית הכוהן הגדול, ועד מהרה התאספו שם כל ראשי הכוהנים, הזקנים והסופרים. |
54 And Peter followed him afar off, even into the court of the palace of the high-priest, and was sitting with the officers, and warming himself at the fire.
| פטרוס הלך אחריהם במרחק מה ונכנס לחצר הכוהן הגדול. הוא התיישב בין המשרתים והתחמם ליד המדורה. |
55 And the chief priests and the whole council sought for testimony against Jesus in order to put him to death; and they found none.
| ראשי הכוהנים וחברי הסנהדרין ניסו למצוא סיבה מספקת כדי להוציא את ישוע להורג, אך מאמציהם היו לשווא. |
56 For many bore false witness against him, but their testimonies did not agree together.
| עדי שקר רבים התנדבו להעיד נגדו, אולם עדויותיהם סתרו זו את זו. |
57 And some stood up and bore false witness against him, saying,
| לבסוף קמו עדי שקר נוספים שהעידו: |
58 We heard him say, I will destroy this temple that is made with hands, and in three days I will build another not made with hands.
| ”שמענו אותו אומר:’אני אהרוס את המקדש הזה שנבנה בידי אדם, ותוך שלושה ימים אקים מקדש אחר שאינו מעשה ידי אדם!‘“ |
59 And not even so did their testimony agree.
| אולם עדות זאת גם לא הייתה מספקת. |
60 And the high-priest stood up in the midst, and asked Jesus, saying, Dost thou make no answer to what these men testify against thee?
| הכהן הגדול עמד באמצע החדר ושאל את ישוע:”מה יש לך לומר להגנתך? מה יש לך לומר על כל ההאשמות נגדך?“ |
61 But he was silent, and answered nothing. Again the high-priest asked him, and saith to him, Art thou the Christ, the Son of the Blessed?
| ישוע לא פצה את פיו, והכהן הגדול המשיך לשאול אותו:”האם אתה המשיח בן־האלוהים?“ |
62 And Jesus said, I am; and ye will see the Son of man sitting on the right hand of Power, and coming with the clouds of heaven.
| ”אני הוא, “השיב ישוע,”אתם עוד תראו את בן־האדם יושב לימין האלוהים, ובא בענני השמים.“ |
63 Then the high-priest rent his garments, and said, What further need have we of witnesses?
| הכהן הגדול התרגז מאוד וקרע את בגדיו מעליו.”למה אנו זקוקים עוד?“שאל בכעס.”איננו זקוקים להוכחות נוספות! |
64 Ye have heard the blasphemy; what think ye? And they all condemned him as deserving the punishment of death.
| שמעתם את הגידופים שלו. מהו פסק־דינכם?“הם הצביעו פה אחד בעד הוצאתו להורג. |
65 And some began to spit on him, and to cover his face and buffet him, and say to him, Prophesy! And the officers, with blows, took him in charge.
| לאחר השמעת פסק־הדין החל קהל הנוכחים לירוק על ישוע ולהתעלל בו. הם קשרו את עיניו והכו אותו בכל גופו.”נחש מי הכה אותך, נביא שכמותך?“לעגו לו. גם השומרים שלקחו אותו משם הכו אותו באגרופים. |
66 And as Peter was below in the court, there cometh one of the maid-servants of the high-priest;
| כל אותו זמן היה פטרוס בחצר. אחת המשרתות בבית הכהן הגדול זיהתה את פטרוס שהתחמם ליד המדורה. היא הביטה בו בתשומת לב רבה והכריזה:”אתה היית עם ישוע מנצרת!“ |
67 and seeing Peter warming himself, she looked at him and said, Thou too wast with the Nazarene, Jesus.
68 But he denied, saying, I do not know nor understand what thou sayest. And he went out into the fore-court; and a cock crew.
| פטרוס הכחיש מיד את ההאשמה.”אינני יודע כלל על מה את מדברת!“אמר ועבר לקצה האחר של החצר. לפתע נשמעה קריאת התרנגול. |
69 And the maid-servant, seeing him, began again to say to those who were standing by, This is one of them.
| המשרתת ראתה אותו עומד שם ולא הרפתה ממנו.”הנה אחד התלמידים של ישוע!“קראה בקול. |
70 And he denied it again. And shortly after, those who were standing by said again to Peter, Surely thou art one of them; for thou art a Galilaean.
| פטרוס שוב הכחיש את דבריה. כעבור זמן מה קראו גם אלה שעמדו איתו ליד האש:”הלא גם אתה אחד מהם? הרי יש לך מבטא גלילי!“ |
71 But he began to curse and to swear, saying, I know not this man of whom ye speak.
| פטרוס החל לקלל ונשבע:”אני בכלל לא מכיר את האיש שעליו אתם מדברים!“ |
72 And immediately a cock crew a second time. And Peter called to mind the word that Jesus had said to him, Before a cock crows twice, thou wilt thrice deny me. And when he thought thereon, he wept.
| באותו רגע קרא התרנגול בפעם השנייה. לפתע נזכר פטרוס בדברי ישוע:”לפני שיקרא התרנגול פעמיים, תתכחש לי שלוש פעמים.“והוא פרץ בבכי. |
