Luke 5
1 And it came to pass, as the multitude was pressing upon him and hearing the word of God, that he was standing by the lake of Gennesaret,
| יום אחד עמד ישוע על חוף הכינרת ובישר את דבר האלוהים. מספר הנוכחים הלך וגדל, עד שהם נדחפו ונדחקו אליו מכל צד. |
2 and saw two boats standing by the lake; but the fishermen had gone out of them, and had washed the nets.
| ישוע הבחין בשתי סירות ריקות שעגנו ליד החוף. בעלי הסירות, שהיו דייגים במקצועם, רחצו באותו זמן את רשתותיהם. |
3 And going into one of the boats, which was Simon's, he asked him to put out a little from the land. And sitting down in the boat, he taught the multitudes.
| ישוע עלה על אחת הסירות, שהייתה של שמעון, וביקש ממנו להרחיק מעט את הסירה מהחוף, כדי שיוכל לשבת בתוכה ולדבר אל הקהל. |
4 And when he had done speaking, he said to Simon, Put out into deep water, and let down your nets for a draught.
| לאחר שסיים ישוע לדבר אל הקהל, פנה אל שמעון ואמר:”השט את הסירה אל מים עמוקים והשלך את הרשתות כדי לדוג.“ |
5 And Simon answering said, Master, we toiled all night, and took nothing; but at thy word I will let down the nets.
| ”רבי, “השיב שמעון,”בלילה האחרון עבדנו קשה מאוד ולא תפסנו כלום. אולם אם אתה אומר לנו להשליך את הרשתות, נעשה כדברך.“ |
6 And having done this, they inclosed great multitude of fishes; and their nets began to break.
| הם השליכו את הרשתות לים, והפעם תפסו כל כך הרבה דגים עד שהרשתות היו כבדות מדי והחלו להיקרע! |
7 And they beckoned to their partners in the other boat, to come and help them; and they came, and filled both the boats, so that they began to sink.
| הם קראו לעזרתם את חבריהם שבסירה השנייה, ומילאו את שתי הסירות בדגים עד שכמעט טבעו! |
8 And Simon Peter seeing it fell down at the knees of Jesus, saying, Depart from me, Lord, for I am a sinful man.
| כשראה שמעון פטרוס את הפלא הגדול, נפל על ברכיו לרגלי ישוע ואמר:”אדוני, עזוב אותי לנפשי, כי אני חוטא גדול מדי ואיני ראוי להיות במחיצתך.“ |
9 For he and all that were with him were amazed at the draught of fishes, which they had taken;
| שמעון אמר דברים אלה משום שהוא וכל הנוכחים איתו, כולל שותפיו יעקב ויוחנן בני־זַבְדִּי, היו בתדהמה גדולה לנוכח השלל הבלתי רגיל.”אל תפחד.“אמר ישוע לשמעון.”מעתה ואילך תהיה דייג של בני אדם.“ |
10 and so were also James and John the sons of Zebedee, who were partners with Simon And Jesus said to Simon, Fear not; henceforth thou shalt catch men.
11 And when they had brought their boats to land, they left everything, and followed him.
| לאחר שהשיטו את הסירות לחוף עזבו הכול והלכו אחרי ישוע. |
12 And it came to pass, when he was in one of the cities, lo! a man full of leprosy; and seeing Jesus, he fell on his face, and besought him, saying, Lord, if thou wilt, thou canst cleanse me.
| באחד הכפרים שבהם ביקר ישוע היה אדם נגוע בצרעת. בראותו את ישוע נפל האיש לרגליו והתחנן:”אדוני, אם רק תרצה תוכל לרפא אותי.“ |
13 And he put forth his hand and touched him, saying, I will; be thou cleansed. And immediately the leprosy left him.
| ישוע הושיט את ידו, נגע במצורע ואמר:”ודאי שאני רוצה. הירפא!“ומיד נעלמה הצרעת. |
14 And he charged him to tell no one: but go, and show thyself to the priest, and offer for thy cleansing as Moses commanded, for a testimony to them.
| ”אל תספר את הדבר לאיש!“ציווה עליו ישוע.”לך מיד אל הכהן והראה לו שנרפאת. אל תשכח לקחת איתך קרבן – כפי שציווה משה על המטוהרים מצרעת – כדי שכולם יראו שנרפאת.“ |
15 But so much the more went abroad the report concerning him; and great multitudes came together to hear, and to be healed of their infirmities.
| בכל זאת התפשטו השמועות על גבורתו של ישוע במהירות רבה, ואנשים רבים באו להקשיב לדבריו ולהירפא ממחלותיהם. |
16 But he was wont to withdraw to desert places, and pray.
| אף־על־פי־כן התחמק מהם ישוע לעיתים קרובות והלך למקומות מבודדים כדי להתפלל. |
17 And it came to pass on a certain day, that he was teaching, and there were sitting by Pharisees and teachers of the law, who had come from every town of Galilee and Judea, and from Jerusalem; and the power of the Lord was present that he might heal.
| יום אחד, כשלימד ישוע כמנהגו, התקבצו סביבו בין השאר גם פרושים וסופרים שבאו מכפרי הגליל, מיהודה ומירושלים, וה׳ העניק לו גבורה גדולה לרפא את החולים. |
18 And lo! men brought on a bed a man that was palsied; and they endeavored to bring him in, and to set him before him.
| כעבור זמן קצר הופיעו מספר אנשים שנשאו חולה משותק על אלונקה. הם רצו להביא את החולה לפני ישוע, |
19 And not finding any way to bring him in because of the multitude, they went upon the house-top, and let him down through the tiling with the couch into the midst before Jesus.
| אולם בשל הצפיפות הרבה לא הצליחו לפלס דרך אל תוך הבית. נושאי האלונקה לא נואשו; הם עלו על גג הבית, עקרו כמה רעפים ממקומם והורידו את האלונקה מהגג אל אמצע החדר – לרגלי ישוע. |
20 And seeing their faith, he said, Man, thy sins have been forgiven thee.
| כשראה ישוע את אמונתם, אמר לאיש המשותק:”ידידי, נסלחו לך חטאיך!“ |
21 And the scribes and the Pharisees began to reason, saying, Who is this that speaketh blasphemies? Who can forgive sins but God alone?
| ”למי הוא חושב את עצמו?“שאלו הפרושים והסופרים בלבם.”הוא מחלל את שם האלוהים, רק אלוהים יכול לסלוח על חטאים!“ |
22 But Jesus, perceiving their thoughts, answered and said to them, What are ye thinking in your hearts?
| ישוע הבין את מחשבותיהם ולכן השיב להם:”מדוע אתם חושבים שאני מחלל את שם אלוהים? |
23 Which is easier? to say, Thy sins have been forgiven thee? or to say, Arise, and walk?
| מה לדעתכם קל יותר, לומר’נסלחו לך חטאיך‘, או’קום והתהלך‘? |
24 But that ye may know that the Son of man hath authority on earth to forgive sins, —he said to the palsied man, —I say to thee, Arise, and take up thy couch, and go to thy house.
| אני אוכיח לכם כי לבן־האדם יש בארץ סמכות מלאה לסלוח על חטאים!“ישוע פנה אל האיש המשותק ופקד עליו:”קום! קפל את האלונקה שלך ולך הביתה.“ |
25 And he immediately rose up before them, and took up that whereon he lay, and went away to his house, giving glory to God.
| מיד קפץ האיש על רגליו לנגד עיניהם, קיפל את האלונקה שלו והלך לביתו כשהוא מהלל את האלוהים. |
26 And amazement seized them all, and they gave glory to God, and were filled with fear, saying, We have seen strange things to-day.
| כל הנוכחים נדהמו.”היום ראינו פלא גדול“, אמרו ביראה והללו את האלוהים. |
27 And after these things he went out, and saw a publican named Levi, sitting at the custom-house; and he said to him, Follow me.
| לאחר מכן יצא ישוע מהעיר ופגש בדרך גובה־מכס אחד, לוי שמו, יושב בשער בית־המכס.”בוא והיה תלמיד שלי“, אמר לו ישוע. |
28 And leaving everything, he arose and followed him.
| לוי קם על רגליו, עזב הכול מאחוריו והלך אחרי ישוע. |
29 And Levi made a great feast for him at his house, and there was a great company of publicans and others, who were reclining at table with them.
| ערב אחד הכין לוי ארוחה חגיגית לכבוד ישוע והזמין גובי־מכס מהעבודה, ידידים, שכנים וקרובים. |
30 And the Pharisees and their scribes murmured against his disciples, saying, Why do ye eat and drink with the publicans and sinners?
| אולם הדבר לא מצא־חן בעיני הסופרים והפרושים, אשר התלוננו באוזני תלמידיו של ישוע:”איך הוא יכול לאכול ולשתות בחברת החוטאים האלה?“ |
31 And Jesus answering said to them, They who are well do not need a physician, but they who are sick.
| ”החולים הם הזקוקים לרופא, לא הבריאים!“השיב להם ישוע. |
32 I have not come to call righteous men, but sinners to repentance.
| ”לא באתי לקרוא לצדיקים לחזור בתשובה, כי אם לחוטאים.“ |
33 And they said to him, The disciples of John fast often, and make prayers, and likewise those of the Pharisees; but thine eat and drink.
| הם המשיכו להתלונן ואמרו:”תלמידי יוחנן המטביל צמים לעיתים קרובות ומתפללים, וגם הפרושים נוהגים כך. מדוע אין תלמידיך צמים?“ |
34 But Jesus said to them, Can ye make the companions of the bridegroom fast while the bridegroom is with them?
| ”האם אנשים שמחים צמים?“השיב ישוע.”האם אורחים המוזמנים לחתונה צמים בחגיגת החתן? |
35 But the days will come—and when the bridegroom is taken from them, then will they fast in those days.
| אולם יבוא יום שהחתן יילקח מהם ואז יצומו.“ |
36 And he spoke also a parable to them: No one taketh a patch from a new garment and putteth it upon an old one; for then both the new garment would be rent, and the patch from the new garment would not match with the old.
| ישוע סיפר להם את המשל הבא:”איש אינו קורע חולצה חדשה כדי לתפור ממנה טלאי על חולצה ישנה. מי שעושה כך לא זו בלבד שהוא מקלקל את החולצה החדשה, אלא שגם אינו יכול ליהנות מהחולצה הישנה, כי הטלאי אינו מתאים. |
37 And no one putteth new wine into old skins; for the new wine would burst the skins, and would itself run out, and the skins would be spoilt.
| ”איש אינו שם יין חדש בחביות ישנות ורקובות, מפני שהיין החדש יבקע את החביות, וכך היין יישפך והחביות תיהרסנה. |
38 But new wine must be put into new skins.
| יין חדש יש לשים בחביות חדשות. |
39 And no one, having drunk old wine, desireth new; for he saith, The old is good.
| אדם הרגיל לשתות יין ישן אינו חפץ לשנות את מנהגו ולשתות יין חדש.’היין הישן מוצא־חן בעיני‘, הוא יאמר, ולא ירצה אפילו לטעום מהיין החדש.“ |
