Luke 2
1 And it came to pass in those days that there went out a decree from Caesar Augustus, that all the world should be registered.
| באותה תקופה ציווה הקיסר הרומאי אוגוסטוס לפקוד את כל תושבי האימפריה הרומית. |
2 (This registering was the first made while Quirinius was governor of Syria.)
| זה היה מפקד התושבים הראשון, והוא נערך בזמן שקוריניוס היה שליט סוריה. |
3 And all went to be registered, each to his own city.
| לצורך המפקד נדרש כל אדם לשוב אל עיר מולדתו. |
4 And Joseph also went up from Galilee out of the city of Nazareth into Judaea, to the city of David, which is called Bethlehem, because he was of the house and lineage of David,
| גם יוסף, תושב נצרת שבגליל, חזר אל עיר מולדתו – הוא הלך אל העיר בית לחם ביהודה, מאחר שהיה נצר למשפחת דוד המלך. |
5 to be registered with Mary who had been betrothed to him, who was with child.
| אל יוסף נלוותה ארוסתו מרים שהייתה בהיריון. |
6 And it came to pass, while they were there, that the days for her delivery were completed.
| בהיותם בבית־לחם מרים החלה בצירי לידה, |
7 And she brought forth her firstborn son, and wrapped him in swathing-clothes, and laid him in a manger, because there was no room for them in the inn.
| וילדה את בנה הבכור. היא עטפה את התינוק והשכיבה אותו באבוס, כי לא השיגו מקום לינה באכסניות שהיו מלאות עד אפס מקום לרגל המפקד. |
8 And there were in the same country shepherds abiding in the field, and keeping watch over their flock by night.
| בקרבת מקום היו רועי־צאן אשר ישנו בשדה ושמרו על עדרם במשך הלילה. |
9 And an angel of the Lord came to them, and the glory of the Lord shone around them; and they were in great fear.
| לפתע נגלה אליהם מלאך ה׳, והשדה נמלא זוהר כבוד ה׳. הרועים נבהלו מאוד, |
10 And the angel said to them, Fear not; for lo! I bring you good tidings of great joy, which shall be to the whole people;
| אולם המלאך הרגיע אותם ואמר:”אל תפחדו! באתי לבשר לכם חדשות משמחות ביותר – לא לכם בלבד, כי אם לכל העם! |
11 for to you hath been born this day, in the city of David, a Saviour, who is the Christ, the Lord.
| בבית־לחם עיר דוד נולד לכם היום מושיע, הלא הוא המשיח האדון! |
12 And this shall be the sign to you: Ye shall find a babe wrapped in swathing-clothes, [[lying]] in a manger.
| כהוכחה לאמיתות דברי תמצאו תינוק עטוף שוכב באבוס.“ |
13 And suddenly there was with the angel a multitude of the heavenly host praising God, and saying,
| לפתע הצטרפו אל המלאך צבאות השמים, והם שרו שיר שבח ותהילה לאלוהים: |
14 “Glory to God in the highest, and on earth peace among men of good will!”
| ”כבוד ותהילה לאלוהים במרומי השמים, ושלום על־פני האדמה לכל אוהביו העושים את רצונו!“ |
15 And it came to pass, when the angels had gone away from them into heaven, that the shepherds said one to another, Let us go at once to Bethlehem, and see that which hath come to pass, which the Lord hath made known to us.
| כאשר נעלמו המלאכים מעיני הרועים וחזרו לשמים, אמרו הרועים איש אל רעהו:”הבא נמהר לבית־לחם כדי לראות את מה שגילה לנו אלוהים.“ |
16 And they came with haste, and found Mary and Joseph, and the babe lying in the manger.
| הם מיהרו העירה ומצאו את מרים, את יוסף ואת התינוק שוכב באבוס. |
17 And when they had seen it, they made known abroad what had been told them concerning this child.
| מיד סיפרו הרועים לכולם את אשר קרה להם בשדה, ואת דברי המלאך על אודות הילד הזה. |
18 And all who heard wondered at the things which were told them by the shepherds.
| כל השומעים תמהו מאוד על דברי הרועים, |
19 But Mary kept all these things, and pondered them in her heart.
| ובכל זאת מרים שמרה את הדברים בלבה והרהרה בהם לעתים קרובות. |
20 And the shepherds returned, glorifying and praising God for all which they had heard and seen, as had been told them.
| לאחר מכן חזרו הרועים אל השדה, כשהם מהללים ומשבחים את אלוהים על ביקור המלאך ועל שמצאו את התינוק כדבריו. |
21 And when eight days were completed for him to be circumcised, his name was called Jesus, the name given by the angel before he was conceived in the womb.
| כעבור שמונה ימים, בטקס ברית־המילה, ניתן לתינוק השם”ישוע“– השם שנתן לו המלאך עוד לפני הריונה של מרים. |
22 And when the days of their purification according to the law of Moses were completed, they brought him to Jerusalem to present him to the Lord,
| בתום ימי הטהרה של מרים הביאו היא ובעלה את הילד לירושלים, להעמידו לפני ה׳, |
23 as it is written in the law of the Lord: “Every first-born male shall be called holy to the Lord,”
| כי כתוב בתורה שצריך להקדיש לה׳ את הבן הבכור של כל אם, |
24 and to offer a sacrifice, according to what is directed in the law of the Lord: “A pair of turtle doves, or two young pigeons.”
| ולהקריב קרבן כדרישת התורה: שני תורים או שתי יונים צעירות. |
25 And lo! there was a man in Jerusalem, whose name was Simeon; and he was a righteous and devout man, waiting for the consolation of Israel. And the Holy Spirit was upon him;
| בירושלים גר אדם בשם שמעון אשר היה צדיק וחסיד, מלא ברוח הקודש וחי בציפייה מתמדת לגאולת ישראל. |
26 and it had been revealed to him by the Holy Spirit, that he should not see death before he had seen the Christ of the Lord.
| רוח הקודש גילה לשמעון הצדיק שלא ימות לפני שיראה במו עיניו את משיח ה׳. |
27 And he came in the Spirit into the temple; and when the parents brought in the child Jesus, to do for him according to the custom of the law,
| באותו יום הדריך רוח הקודש את שמעון אל בית־המקדש, וכאשר הביאו מרים ויוסף את הילד לפני אלוהים, כמצוות התורה, |
28 he took him in his arms, and blessed God, and said,
| הרים שמעון את הילד בזרועותיו, אימץ אותו אל לבו, ברך את אלוהים ואמר: |
29 Lord! now lettest thou thy servant depart in peace, according to thy word;
| ”אלוהי, עתה אני יכול למות במנוחה, כי קיימת את אשר הבטחת לי; |
30 for mine eyes have seen thy salvation,
| במו עיני ראיתי את המשיח שנתת לעולם! |
31 which thou hast prepared before the face of all the peoples;
32 a light to enlighten the gentiles, and to be the glory of thy people Israel.
| הוא האור אשר יאיר את עיני העמים ויהיה תפארת עמך ישראל!“ |
33 And his father and his mother marveled at what was spoken concerning him.
| יוסף ומרים תמהו על הנאמר אודות בנם. |
34 And Simeon blessed them, and said to Mary his mother, Behold, this child is appointed for the fall and rising of many in Israel, and for a sign that will be spoken against; —
| שמעון ברך אותם ואחר כך אמר למרים:”מרים, לבך יידקר בחרב הייסורים, כי ילדך זה נועד להכשיל רבים בישראל ולהושיע רבים. הוא יהיה נושא למריבה וחילוקי־דעות, כי יחשוף את מחשבותיהם האפלות של אנשים רבים.“ |
35 yea, a sword will pierce through thine own soul, —that the thoughts of many hearts may be revealed.
36 And there was Anna, a prophetess, daughter of Phanuel: of the tribe of Asher; she was of great age, and had lived with a husband seven years from her virginity;
| בבית־המקדש הייתה גם נביאה זקנה בשם חנה בת־פנואל, משבט אשר. היא הייתה אלמנה כבת 84 שנים, אך נישואיה לבעלה נמשכו שבע שנים בלבד. חנה לא עזבה את המקדש לרגע; היא אהבה את אלוהים ושרתה אותו יומם ולילה בצום, בתפילה ובתחנונים. |
37 and she was a widow eighty-four years old, who never left the temple, worshipping with fastings and prayers night and day.
38 And she came up at this very time, and gave thanks to God, and spoke of him to all that were looking for the redemption of Jerusalem.
| חנה שמעה את ברכתו של שמעון, והחלה לברך את שם אלוהים ולספר לאנשי ירושלים, שציפו לגאולת המשיח, כי סוף־סוף בא המשיח! |
39 And when they had performed all things according to the law of the Lord, they returned to Galilee, to their own city Nazareth.
| לאחר שקיימו הוריו של ישוע את כל מצוות התורה הנוגעות לרך הנולד, חזרו לביתם – אל נצרת עירם אשר בגליל. |
40 And the child grew, and waxed strong, being filled with wisdom; and the grace of God was upon him.
| הילד גדל התחזק, מלא חכמה, וחסד אלוהים היה עליו. |
41 Now his parents used to go yearly to Jerusalem at the feast of the passover.
| כשמלאו לישוע שתים־עשרה שנים עלו הוריו לירושלים – כמנהגם מדי שנה – כדי לחוג את חג הפסח. |
42 And when he was twelve years old, and they went up, after the custom of the feast,
43 and had completed the days, on their returning, the child Jesus tarried behind in Jerusalem; and his parents did not know it,
| בתום החג החלו הוריו במסע חזרה הביתה, ואילו ישוע נשאר בירושלים ללא ידיעתם. |
44 but, supposing him to be in the company, went a day's journey; and they sought him among their kinsfolk and acquaintance;
| הוריו לא דאגו לו ביום הראשון למסע, כי הניחו שהיה בחברת ידידים שבין אנשי השיירה. אולם בראותם שלא הופיע עד הערב, החלו לחפשו בין החברים והמכרים, |
45 and not finding him, they returned to Jerusalem in search of him.
| ומשלא מצאו אותו, חזרו לירושלים בתקווה למצאו שם. |
46 And it came to pass, that after three days they found him in the temple sitting in the midst of the teachers, both listening to them and asking them questions.
| לאחר שלושה ימי חיפושים הם מצאו את ישוע בבית־המקדש. הוא ישב בין הרבנים, הקשיב לדבריהם ושאל אותם שאלות נבונות. |
47 And all who heard him were astonished at his understanding and his answers.
| כל שומעיו התפעלו בפקחותו, מהבנתו ומתשובותיו. |
48 And when they saw him, they were amazed; and his mother said to him, Son, why hast thou thus dealt with us? behold, thy father and I have been seeking thee in much distress.
| הוריו הופתעו למצוא אותו שם, ואמו אמרה לו:”בני, מדוע עוללת לנו זאת? אביך ואני דאגנו לך כל כך וחיפשנו אותך בכל מקום.“ |
49 And he said to them, Why is it that ye have been seeking me? Did ye not know that I must be about my Father's business?
| ”מדוע חיפשתם אותי?“שאל ישוע בתמיהה.”האם לא ידעתם שאהיה עסוק בענייני אבי?“ |
50 And they understood not what he spoke to them.
| אולם הם לא הבינו למה התכוון. |
51 And he went down with them, and came to Nazareth, and was subject to them. And his mother kept all these things in her heart.
| ישוע חזר עם הוריו לנצרת והיה נכנע למרותם. אמו שמרה בלבה את כל מה שהתרחש. |
52 And Jesus increased in wisdom and stature, and in favor with God and men.
| ישוע הלך וגדל בקומה ובחוכמה, והיה אהוב על אלוהים ובני אדם. |
