Luke 15
1 And all the publicans and the sinners were drawing near to him, to hear him.
| לעיתים קרובות התקבצו סביב ישוע פושעים למיניהם ופקידי מכס (שבזמנו היו ידועים לשמצה בגלל חוסר הגינות ושחיתות), על מנת להקשיב לדבריו. |
2 And the Pharisees and the scribes murmured, saying, This man receiveth sinners, and eateth with them.
| הדבר לא מצא־חן בעיני הסופרים והפרושים שהתלוננו:”הביטו בישוע, הוא מתחבר עם הפושעים האלה ואף אוכל בחברתם!“ |
3 And he spoke to them this parable, saying,
| ישוע ענה להם במשל: |
4 What man of you having a hundred sheep, if he lose one of them, doth not leave the ninety-nine in the wilderness, and go after that which is lost, until he findeth it?
| ”אילו היו לך מאה כבשים ואחת מהן הייתה הולכת לאיבוד, האם לא היית נוטש את תשעים־ותשע הכבשים, והולך לחפש את הכבשה האחת עד שתמצא אותה? |
5 And when he hath found it, he layeth it on his shoulders, rejoicing.
| וכשתמצא אותה, האם לא תשא אותה בשמחה על כתפיך, |
6 And when he hath come home, he calleth together his friends and neighbors, saying to them, Rejoice with me, for I have found my sheep which was lost.
| ובהגיעך הביתה, האם לא תקרא לכל השכנים והחברים ותשתף אותם בשמחה שבמציאת הכבשה האובדת? |
7 I say to you, that in like manner there will be joy in heaven over one sinner that repenteth, more than over ninety-nine righteous men who have no need of repentance.
| ”אני אומר לכם שכך יהיה גם בשמים: השמחה על חוטא אחד החוזר בתשובה תהיה גדולה הרבה יותר מאשר על תשעים ותשעה הצדיקים שאינם צריכים לחזור בתשובה.“ |
8 Or what woman having ten pieces of silver, if she lose one piece, doth not light a lamp, and sweep the house, and search carefully till she findeth it?
| ישוע המשיך:”אתן לכם דוגמה נוספת: נניח שלאישה אחת היו עשרה מטבעות כסף ומטבע אחד אבד לה. האם היא לא תדליק אור בכל הבית, תטאטא את הרצפה ותחפש בכל פינה עד שתמצא את המטבע? |
9 And when she hath found it, she calleth together her friends and neighbors, saying, Rejoice with me; for I have found the piece which I lost.
| ולאחר שתמצא את המטבע, האם היא לא תרוץ לשכנותיה ולחברותיה, ותספר להן בשמחה שמצאה את המטבע? |
10 I say to you, that thus there is joy in the presence of the angels of God over one sinner that repenteth.
| כך גם מלאכי אלוהים שמחים על חוטא אחד שחוזר בתשובה.“ |
11 He said also, A certain man had two sons.
| ישוע סיפר להם משל אחר:”לאיש אחד היו שני בנים. |
12 And the younger of them said to his father, Father, give me the portion of the property that falleth to me. And he divided to them his living.
| יום אחד בא אליו הבן הצעיר ואמר:’אבא, אני רוצה שתתן לי עכשיו את חלקי בירושה המגיעה לי, במקום שאחכה עד מותך‘. האב הסכים וחילק את רכושו בין שני בניו. |
13 And not many days after, the younger son gathered all together, and went abroad into a far country; and there wasted his substance in riotous living.
| ”לאחר זמן קצר ארז הבן הצעיר את חפציו ונסע לארץ רחוקה, שם בזבז את כל כספו בחיי הוללות. |
14 And when he had spent all, there arose a great famine in that country; and he began to be in want.
| כאשר נותר חסר פרוטה התפשט רעב נורא באותה ארץ, והוא נהיה רעב ללחם. |
15 And he went and joined himself to one of the citizens of that country; and he sent him into his fields to feed swine.
| הוא הלך אל איכר מקומי ושידל אותו להעסיקו כרועה חזירים. |
16 And he longed to fill himself with the husks that the swine ate; and no one gave to him.
| הרעב היה חזק כל־כך, עד כי חשק חרובים שניתנו לחזירים, אולם הוא לא קיבל דבר. |
17 And when he came to himself, he said, How many hired servants of my father's have bread enough and to spare, and I perish here with hunger!
| כשלבסוף עשה חשבון נפש ואמר לעצמו:’בבית אבי לא רק שהפועלים אוכלים לשובע, הם אף משאירים אוכל בצלחת, ואילו אני כאן גווע ברעב! |
18 I will arise and go to my father, and will say to him, Father, I have sinned against Heaven and before thee;
| אשוב לבית אבי ואומר:”אבא, חטאתי לאלוהים ולך, |
19 I am no longer worthy to be called thy son; make me as one of thy hired servants.
| ואיני ראוי להיקרא בנך. אנא, קבל אותי לעבודה כאחד מפועליך“‘. |
20 And he arose, and went to his father. But when he was yet a great way off, his father saw him, and was moved with compassion, and ran and fell on his neck, and kissed him.
| ”הבן קם וחזר לבית אביו. עוד לפני שהגיע אל הבית אביו זיהה אותו מרחוק ורץ לקראתו בהתרגשות רבה, חיבק ונישק אותו באהבה. |
21 And the son said to him, Father, I have sinned against Heaven and before thee; I am no longer worthy to be called thy son.
| ”’אבא‘, פתח הבן,’חטאתי לאלוהים ולך, ואיני ראוי להיקרא בנך‘. |
22 But the father said to his servants, Bring out the best robe, and put it on him, and put a ring on his hand, and sandals on his feet.
| ”אולם האב קרא למשרתיו ואמר:’הביאו מיד את הגלימה היקרה ביותר שיש לנו, טבעת יקרה ונעלים יקרות. |
23 And bring the fatted calf; kill it, and let us eat and make merry.
| לאחר מכן שחטו את העגל שפיטמנו; עלינו לחגוג את המאורע! |
24 For this my son was dead, and is alive again; he was lost, and is found. And they began to make merry.
| כי בני היה מת ועתה קם לתחייה‘. וכך החלו בחגיגה. |
25 Now his elder son was in the field; and as he came and drew near to the house, he heard music and dancing.
| ”באותה שעה עבד הבן הבכור בשדה. בשובו הביתה שמע את כל השירה והריקודים, |
26 And calling one of the servants, he inquired what these things meant.
| ולכן שאל את אחד המשרתים:’מה קורה כאן?‘ |
27 And he said to him, Thy brother is come; and thy father hath killed the fatted calf, because he hath received him safe and sound.
| ”’אחיך חזר הביתה‘, הסביר לו המשרת,’ואביך שחט לכבודו את העגל שפיטמנו. עתה הוא עורך חגיגה גדולה לרגל שובו הביתה בשלום‘. |
28 But he was angry, and would not go in; and his father came out, and entreated him.
| ”הבן הבכור כעס מאוד וסרב להיכנס הביתה. אביו יצא אליו וניסה לדבר איתו, |
29 And he answering said to his father, Lo! for so many years have I served thee, and never transgressed thy command; and yet to me thou never gavest a kid, that I might make merry with my friends.
| אבל הבן השיב:’כל השנים האלה עבדתי קשה כל כך למענך ומעולם לא חטאתי נגדך, ומה נתת לי? לא נתת לי אף גדי אחד קטן כדי שאחגוג עם חברי. |
30 But as soon as this thy son came, who devoured thy living with harlots, thou didst kill for him the fatted calf.
| ואילו כשבנך זה, שבזבז את כל כספך על זונות, חוזר הביתה, אתה שוחט לכבודו את העגל המשובח ביותר שיש לנו!‘ |
31 And he said to him, Son, thou art ever with me, and all that I have is thine.
| ”’בני היקר‘, אמר האב,’אתה ואני קרובים זה אל זה, וכל מה ששייך לי שייך לך. |
32 It was meet that we should make merry and be glad; for this thy brother was dead, and is alive again; he was lost, and is found.
| כיצד יכולים אנחנו שלא לשמוח היום? אחיך היה מת ועכשיו הוא קם לתחייה; אחיך הלך לאיבוד ועתה הוא נמצא!‘“ |
