Luke 11
1 And it came to pass, as he was in a certain place praying, that when he ceased one of his disciples said to him, Lord, teach us to pray, as John taught his disciples.
| יום אחד התפלל ישוע במקום מסוים, וכשסיים ניגש אליו אחד מתלמידיו ואמר:”אדון, למד אותנו להתפלל, כשם שיוחנן לימד את תלמידיו.“ |
2 And he said to them, When ye pray, say, Father, hallowed be thy name; thy kingdom come;
| ”התפללו כך“, אמר להם ישוע:”אבינו שבשמים, יתקדש שמך, תבוא מלכותך. |
3 give us day by day our daily bread;
| ספק לנו יום־יום את המזון הדרוש לנו, |
4 and forgive us our sins, for even we ourselves forgive every one that is indebted to us; and lead us not into temptation.
| סלח לנו על חטאינו, כשם שגם אנחנו סולחים לאלה שחטאו לנו, ועזור לנו לעמוד נגד פיתויים וניסיונות.“ |
5 And he said to them, Which of you shall have a friend, and shall go to him at midnight, and say to him Friend, lend me three loaves;
| ישוע הוסיף ואמר:”נניח שאחד מכם הולך לבית חברו באמצע הלילה וקורא בקול:’עשה לי טובה והלווה לי שלוש ככרות לחם. |
6 for a friend of mine hath come to me from a journey, and I have nothing to set before him?
| כי אחד מידידי בא לבקר אותי ואין לי אוכל בשבילו‘. |
7 And he from within shall answer and say, Trouble me not; the door is now shut, and I and my children are in bed; I cannot rise and give thee.
| ואילו החבר עונה ממיטתו:’אל תטריד אותי באמצע הלילה. הדלת נעולה, ילדי ישנים וגם אני כבר במיטה בעצמי, מצטער שאיני יכול לעזור לך הפעם‘. |
8 I say to you, though he will not rise and give him because he is his friend, yet because of his importunity he will rise and give him as many as he needeth.
| ”אני אומר לכם: אמנם הוא לא יפתח את הדלת בזכות ידידותם, אבל הוא יקום ויפתח את הדלת ויביא לו את מה שרצה כדי להימנע מהחרפה שלא נענה לבקשת חברו. |
9 And I say to you, Ask, and it will be given you; seek, and ye will find; knock, and the door will be opened to you.
| כך גם בתפילה: אם תבקשו – תקבלו; אם תחפשו – תמצאו; ואם תדפקו תיפתח לפניכם הדלת. |
10 For every one that asketh, receiveth; and he that seeketh, findeth; and to him that knocketh, the door will be opened.
| משום שכל המבקש מקבל; כל המחפש מוצא, ולפני כל דופק נפתחת הדלת. |
11 And what father is there, among you, who, if his son ask for bread, will give him a stone? or if he ask for a fish, will instead of a fish give him a serpent?
| ”אני פונה אל האבות שביניכם: כשהילד שלכם מבקש מכם פרוסת לחם, האם אתם נותנים לו אבן? או כאשר מבקש דג, האם אתם נותנים לו נחש? |
12 or, if he ask for an egg, will give him a scorpion?
| ואם הוא מבקש ביצה, האם אתם נותנים לו עקרב? |
13 If ye then, though evil, know how to give good gifts to your children, how much more will your Father in heaven give the Holy Spirit to those who ask him!
| ואם גם אנשים חוטאים כמוכם נותנים לילדיכם מה שטוב להם, האם אינכם מבינים כי אביכם שבשמים יעשה למענכם הרבה יותר, וייתן את רוח הקודש למי שמבקש ממנו?“ |
14 And he was casting out a demon, and it was dumb; and it came to pass, when the demon had gone out, that the dumb man spoke. And the multitudes wondered.
| יום אחד גירש ישוע שד מאיש אילם, וכושר הדיבור שב אליו. הקהל התרגש והתלהב מהמאורע, |
15 But some of them said, He casteth out the demons through Beelzebul, the prince of the demons;
| אולם היו שאמרו:”אין פלא שהוא יכול לגרש שדים, הרי הוא מקבל את כוחו מבעל־זבוב שר השדים!“ |
16 and others, to make trial of him, asked of him a sign from heaven.
| אחרים רצו לנסותו, ולכן ביקשו ממנו לחולל נס מהשמים על־מנת לשכנע אותם. |
17 But he, knowing their thoughts, said to them, Every kingdom divided against itself is brought to desolation; and house divided against house falleth.
| ישוע ידע את מחשבותיהם ולכן אמר:”ממלכה מפולגת לא תחזיק מעמד ותתמוטט. משפחה מפולגת בדעותיה תיהרס. |
18 And if Satan also be divided against himself, how shall his kingdom stand? For ye say that I cast out the demons through Beelzebul.
| לפיכך כיצד יכולים אתם לטעון שאני נלחם נגד השדים בשם שר השדים? אילו הייתה טענתכם נכונה, אזי כיצד יכלה ממלכת השטן להחזיק מעמד? |
19 But if I cast out the demons through Beelzebul, through whom do your sons cast them out? Therefore shall they be judges of you.
| מלבד זאת, אם אני מקבל את כוחי מבעל זבוב שר השדים, מה בנוגע לבניכם? הלא גם הם מגרשים שדים! האם אתם חושבים כי עובדה זאת מוכיחה שהם מקבלים את כוחם מהשטן? שאלו אותם אם אתם צודקים. |
20 But if I cast out the demons through the finger of God, then hath the kingdom of God already come to you.
| אולם אם אני מגרש את השדים בכוח אלוהים, הדבר מוכיח כי הגיעה אליכם מלכות האלוהים. |
21 When a strong man armed guardeth his palace, his goods are in peace;
| ”כשאיש גיבור שומר על ארמונו, חמוש ומצויד בכלי הגנה, הארמון בטוח. |
22 but when one stronger than he cometh upon him and overcometh him, he taketh from him his whole armor wherein he trusted, and divideth his spoils.
| אולם כשמישהו חזק ממנו מתקיף אותו ומתגבר עליו, הוא פורק מעליו את נשקו ולוקח את השלל מביתו. |
23 He that is not with me is against me; and he that gathereth not with me scattereth abroad.
| ”מי שאינו בעדי הוא נגדי; ומי שאינו אוסף איתי – מפזר. |
24 When the unclean spirit is gone out from a man, it goeth through dry places, seeking rest; and finding none, it saith, I will return to my house whence I came out.
| כאשר שד מגורש מאדם, הוא הולך למדבר ומחפש לו מנוחה; מאחר שהשד אינו מוצא מנוחה, הוא חוזר אל האדם שממנו יצא, |
25 And on coming, it findeth it swept and put in order.
| ומגלה כי מעונו לשעבר מטואטא ומהודר. |
26 Then it goeth, and taketh with it seven other spirits more wicked than itself, and they enter in, and dwell there; and the last state of that man becometh worse than the first.
| על כן הולך השד ומביא איתו שבעה שדים רעים ממנו וכולם נכנסים באיש, וכך מצבו של האיש האומלל גרוע משהיה.“ |
27 And it came to pass, as he was saying these things, that a certain woman lifted up her voice from the crowd, and said to him, Blessed is the womb that bore thee, and the breasts from which thou drewest nourishment.
| בזמן שישוע דיבר קראה אישה אחת בקהל:”יברך אלוהים את אמך – את הבטן שנשאה אותך ואת השדיים שהניקו אותך!“ |
28 But he said, Blessed rather are they that hear the word of God and keep it.
| ”אך האמת היא, “אמר ישוע,”שאלוהים יברך את אלה אשר שומעים את דבר אלוהים ומצייתים!“ |
29 And when the crowds were thronging about him, he began to say, This generation is a wicked generation; it seeketh a sign; and no sign will be given it, but the sign of Jonah.
| קהל השומעים הלך וגדל וישוע המשיך:”מה רעים אנשי הדור הזה! הם מבקשים אות מהשמים (כדי להשתכנע שאני דובר אמת), אולם האות היחיד שיינתן להם יהיה אות יונה הנביא. כשם שיונה היה לאות לאנשי נינווה, כך יהיה בן האדם לדור הזה. ביום הדין, כשיעמדו אנשי הדור הזה למשפט, תקום מלכת־שבא ותרשיע אותם, מפני שהיא באה מארץ רחוקה כדי להקשיב לחכמת שלמה, ואילו לפניכם עומד אדם גדול משלמה. |
30 For as Jonah was a sign to the Ninevites, so will also the Son of man be to this generation.
31 The queen of the south will rise up in the judgment with the men of this generation, and will condemn them; for she came from the ends of the earth to hear the wisdom of Solomon; and lo! something more than Solomon is here.
32 The men of Nineveh will stand up in the judgment with this generation, and will condemn it; for they repented at the preaching of Jonah; and lo! something more than Jonah is here.
33 No one when he has lighted a lamp, puts it into a secret place, or under the bushel, but on the lamp-stand, that they who come in may see the light.
| ”איש אינו מדליק נר על־מנת להסתירו. אדם שמדליק נר שם אותו במרכז החדר, שיאיר לכל המבקרים. |
34 The lamp of the body is thine eye. When thine eye is clear, thy whole body also is in the light; but when it is disordered, thy body also is in darkness.
| ”עין האדם היא אור גופו; כשעינך בריאה, כל גופך מלא אור, אולם כשעינך חולה, כל גופך שרוי בחשכה. |
35 Take heed therefore, that the light which is within thee be not darkness.
| לכן היזהר שאורך הפנימי לא יחשך. |
36 If then thy whole body is enlightened, having no part dark, the whole will be as fully enlightened, as when a lamp with its bright shining giveth thee light.
| אם גופך מלא אור ואין בו פינות חשוכות יזרחו גם פניך, כאילו הן מוצפות אור חזק.“ |
37 And when he had done speaking, a Pharisee asked him to dine with him. And he went in and reclined at the table.
| כשסיים ישוע לדבר, פרוש אחד הזמין אותו לאכול בביתו. בבואו אל הבית התיישב ישוע ליד השולחן מבלי ליטול ידיים לפני הארוחה כמקובל. התנהגותו הפליאה מאוד את הפרוש. |
38 And the Pharisee, seeing it, wondered that he did not bathe before dinner.
39 But the Lord said to him, Now ye Pharisees cleanse the outside of the cup and the platter; but your inside is full of rapacity and wickedness.
| לכן אמר לו ישוע:”אתם, הפרושים, מטהרים רק מה שבחוץ בעוד שבתוככם אתם מסריחים מרוב מעשים רעים ורדיפת־בצע. |
40 Fools, did not he who made the outside, make the inside also?
| כסילים שכמותכם! האם האלוהים אשר ברא את הצד החיצוני לא ברא גם את הצד הפנימי? |
41 But give what they contain in alms, and lo! all is clean to you.
| אם תתנו צדקה לנזקקים מהלב, אז תטהרו את לבכם. |
42 But woe to you Pharisees! for ye pay tithes of the mint, and the rue, and every herb; and pass by justice and the love of God. These ought ye to have done, and not to leave those undone.
| ”אוי לכם הפרושים! אתם אומנם מקפידים לשלם מעשר מכל הכנסה, ולו גם הקטנה ביותר, אבל אתם מזניחים לחלוטין את הצדק ואת אהבת האלוהים. ודאי שעליכם לשלם מעשר, אבל לא על חשבון חובותיכם האחרים! |
43 Woe to you Pharisees! for ye love the chief seats in the synagogues, and salutations in the markets.
| ”אוי לכם הפרושים, כי אתם מחפשים כבוד אצל בני־אדם. אתם אוהבים לשבת במקומות הנכבדים בבית־הכנסת, ואתם גם אוהבים שישאלו לשלומכם בשווקים ויחלקו לכם כבוד. |
44 Woe to you, for ye are as tombs which are unseen, and men walking over them know it not.
| ”אוי לכם הפרושים, כי אתם דומים לקברים נסתרים בשדה – אנשים רבים דורכים על השחיתות שלכם בלי שידעו על קיומה!“ |
45 And one of the lawyers answering saith to him, Teacher, in saying these things, thou revilest us also.
| אחד מחכמי־התורה הגיב על דברי ישוע:”רבי, בדבריך אלו אתה מעליב גם אותנו.“ |
46 And he said, To you lawyers also, woe! for ye load men with burdens grievous to be borne, and ye yourselves touch not the burdens with one of your fingers.
| ”נכון, “השיב ישוע,”אוי ואבוי גם לכם, חכמי־התורה, כי אתם כופים על בני־האדם דרישות ומצוות שאין הם יכולים לשאת, בעוד שאתם בעצמכם אינכם נוגעים במשאות ולא מרימים אצבע. |
47 Woe to you! for ye build the tombs of the prophets, and your fathers killed them.
| אוי ואבוי לכם! אתם בונים מצבות לנביאים. אתם מתנהגים ממש כמו אבותיכם שהרגו את הנביאים. |
48 So then ye bear witness to and approve the deeds of your fathers; for they indeed killed them, and ye are building [[their tombs]].
| הם הרגו אותם ואתם בונים את קברותיהם, וכך שותפים למעשיהם. |
49 Therefore the wisdom of God also said, I will send them prophets and apostles, and some of them they will kill and persecute;
| ”אתם יודעים מהי חוכמת אלוהים לגביכם?’אשלח אליכם נביאים ושליחים, אבל את חלקם תהרגו ואת האחרים תבריחו‘. |
50 that the blood of all the prophets, which hath been shed from the foundation of the world, may be required of this generation;
| משום כך אתם, אנשי הדור הזה, תהיו חייבים לתת את הדין על שפיכת דמם של כל עבדי האלוהים מבריאת־העולם – |
51 from the blood of Abel to the blood of Zechariah, who was slain between the altar and the temple. Yea, I tell you, it will be required of this generation.
| מרצח הבל ועד רצח זכריה שנהרג בחצר בית־המקדש. אני אומר לכם שאלוהים יטיל עליכם את האחריות למותם. |
52 Woe to you lawyers! because ye have taken away the key of knowledge; ye have not entered yourselves, and those who were entering ye have hindered.
| ”אוי ואבוי לכם, חכמי התורה, כי אתם לוקחים את מפתח הדעת מן האנשים. לא די שבעצמכם אינכם מאמינים באמת, אתם גם מונעים מאחרים את האפשרות להאמין בה.“ |
53 And as he came out thence, the scribes and the Pharisees began to be very spiteful, and to press him to speak off hand about many things,
| הפרושים והסופרים רתחו מכעס ומאותו יום ואילך הפנו עליו שאלות קשות ומכשילות, בתקווה שייכשל בלשונו ויוכלו לאסור אותו. |
54 lying in wait to catch something out of his mouth.
