John 5
1 After these things there was the feast of the Jews, and Jesus went up to Jerusalem.
| אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ |
2 Now there is at Jerusalem, by the sheep-gate, a pool, which is called in Hebrew Bethzatha, having five porches.
| ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃ |
3 In these were lying a multitude of diseased persons, blind, lame, withered.
| שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃ |
| כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ |
5 And a certain man was there, who had had his infirmity thirty-eight years.
| ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃ |
6 Jesus saw this man lying there, and knowing that he had been for a long time diseased, saith to him, Dost thou wish to be made well?
| וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ |
7 The diseased man answered him, Sir, I have no man, when the water is troubled, to put me into the pool; but while I am coming, another goeth down before me.
| ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ |
8 Jesus saith to him, Rise, take up thy bed, and walk.
| ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃ |
9 And immediately the man was made well, and took up his bed, and walked. And that day was the sabbath.
| וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ |
10 The Jews therefore said to him that was cured, It is the sabbath; and it is not lawful for thee to take up the bed.
| ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ |
11 He answered them, He that made me well, the same said to me, Take up thy bed, and walk. T
| ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃ |
12 hey asked him, Who is the man that said to thee, Take up, and walk?
| וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃ |
13 But the diseased man knew not who it was; for Jesus had withdrawn himself, there being a crowd in the place.
| והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ |
14 Afterwards Jesus found him in the temple, and said to him, Behold, thou art made well; sin no more, lest something worse befall thee.
| ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃ |
15 The man went away, and told the Jews that it was Jesus who had made him well.
| וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ |
16 And on this account the Jews persecuted Jesus, because he did these things on the sabbath.
| ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃ |
17 But he answered them, My Father is working up to this time, and I work.
| ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃ |
18 On this account the Jews sought the more to kill him, because he not only broke the sabbath, but also said that God was his own Father, making himself equal with God.
| אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃ |
19 Then answered Jesus and said to them, Truly, truly do I say to you, The Son can do nothing of himself, but what he seeth the Father doing; for whatever He doeth, these things the Son also doeth in like manner;
| ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃ |
20 for the Father loveth the Son, and showeth him all things which he himself doeth; and greater works than these will he show him, so that ye will wonder.
| כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃ |
21 For as the Father raiseth up the dead, and giveth them life, so the Son also giveth life to whom he will.
| כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃ |
22 For neither doth the Father judge any one, but hath committed all judgment to the Son;
| כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃ |
23 that all may honor the Son, as they honor the Father. He that honoreth not the Son, honoreth not the Father, who sent him.
| מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃ |
24 Truly, truly do I say to you, He that heareth my word, and believeth him that sent me, hath everlasting life, and cometh not into condemnation, but hath passed out of death into life. (aiōnios g166)
| אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃ (aiōnios g166) |
25 Truly, truly do I say to you, The hour is coming and now is, when the dead will hear the voice of the Son of God; and they that hear will live.
| אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃ |
26 For as the Father hath life in himself, so did he give to the Son also to have life in himself.
| כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ |
27 And he gave him authority to execute judgment, because he is a son of man.
| ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃ |
28 Marvel not at this; for the hour is coming, in which all that are in the tombs will hear his voice,
| אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ |
29 and will come forth, they that have done good, to a resurrection of life; they that have done evil, to a resurrection of condemnation.
| ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃ |
30 I can of myself do nothing. As I hear, I judge; and my judgment is just, because I seek not my own will, but the will of him that sent me.
| לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃ |
31 If I bear witness of myself, my witness is not true.
| אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃ |
32 There is another who beareth witness of me; and ye know that the witness which he witnesseth of me is true.
| יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃ |
33 Ye have sent to John, and he hath borne witness to the truth.
| אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃ |
34 But the testimony which I receive is not from man; but these things I say, that ye may be saved.
| ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃ |
35 He was the burning and shining lamp: and ye were willing for a season to rejoice in his light.
| הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃ |
36 But the testimony which I have, is greater than that of John; for the works which the Father hath given me to perform, the works themselves which I do, bear witness of me, that the Father hath sent me.
| ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃ |
37 And the Father who sent me, he hath borne witness of me. Ye have neither heard his voice at any time, nor seen his form.
| והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃ |
38 And ye have not his word abiding in you; for whom he sent, him ye believe not.
| ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃ |
39 Ye search the Scriptures, because ye yourselves think that in them ye have everlasting life; and it is they which testify of me; (aiōnios g166)
| דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃ (aiōnios g166) |
40 and ye are not willing to come to me, that ye may have life.
| ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃ |
41 I receive not honor from men;
| לא אקח כבוד מבני אדם׃ |
42 but I know you, that ye have not the love of God in you.
| אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃ |
43 I have come in my Father's name, and ye receive me not; if another come in his own name, him ye will receive.
| אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃ |
44 How can ye believe while ye receive honor from one another, and seek not the honor that is from him who alone is God?
| איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃ |
45 Do not think that I shall accuse you to the Father; there is one that accuseth you, even Moses, in whom ye have placed your hope.
| אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃ |
46 For if ye believed Moses, ye would believe me; for he wrote of me.
| כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃ |
47 But if ye do not believe his writings, how will ye believe my words?
| ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃ |
