Job 22
1 Then Eliphaz the Temanite answered and said:
| ויען אליפז התמני ויאמר׃ |
2 Can a man, then, profit God? Behold, the wise man profiteth himself.
| הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ |
3 Is it a pleasure to the Almighty, that thou art righteous; Or a gain to him, that thou walkest uprightly?
| החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ |
4 Will he contend with thee because he feareth thee? Will he enter with thee into judgment?
| המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ |
5 Hath not thy wickedness been great? Have not thine iniquities been numberless?
| הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ |
6 For thou hast taken a pledge from thy brother unjustly, And stripped the poor of their clothing.
| כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ |
7 Thou hast given the weary no water to drink, And withholden bread from the hungry.
| לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ |
8 But the man of power, his was the land, And the honorable man dwelt in it.
| ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ |
9 Thou hast sent widows away empty, And broken the arms of the fatherless.
| אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ |
10 Therefore snares are round about thee, And sudden fear confoundeth thee;
| על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ |
11 Or darkness, through which thou canst not see, And floods of water cover thee.
| או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ |
12 Is not God in the height of heaven? And behold the stars, how high they are!
| הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ |
13 Hence thou sayest, “What doth God know? Can he govern behind the thick darkness?
| ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ |
14 Dark clouds are a veil to him, and he cannot see; And he walketh upon the arch of heaven.”
| עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ |
15 Wilt thou take the old way Which wicked men have trodden,
| הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ |
16 Who were cut down before their time, And whose foundations were swept away by a flood?
| אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ |
17 Who said unto God, “Depart from us!” And, “What can the Almighty do to us?”
| האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ |
18 And yet he filled their houses with good things!—Far from me be the counsel of the wicked!
| והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ |
19 The righteous see their fate, and rejoice; And the innocent hold them in derision.
| יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ |
20 “Truly our adversary is destroyed, And fire hath consumed his abundance!”
| אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ |
21 Acquaint now thyself with him, and be at peace: Thus shall prosperity return to thee.
| הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ |
22 Receive, I pray thee, instruction from his mouth, And lay up his words in thy heart.
| קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ |
23 If thou return to the Almighty, thou shalt be built up; If thou put away iniquity from thy tent.
| אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ |
24 Cast to the dust thy gold, And the gold of Ophir to the stones of the brook:
| ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ |
25 Then shall the Almighty be thy gold, Yea, treasures of silver unto thee;
| והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ |
26 For then shalt thou have delight in the Almighty, And shalt lift up thy face unto God.
| כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ |
27 Thou shalt pray to him, and he shall hear thee, And thou shalt perform thy vows.
| תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ |
28 The purpose which thou formest shall prosper with thee, And light shall shine upon thy ways.
| ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ |
29 When men are cast down, thou shalt say, “There lifting up!” And the humble person he will save.
| כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ |
30 He will deliver even him that is not innocent. The purity of thy hands shall save him.
| ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ |
