Isaiah 57
1 The righteous man perisheth, and no one layeth it to heart; And pious men are taken away, and none considereth That because of the evil the righteous man is taken away.
| הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃ |
2 He entereth into peace; He resteth in his bed, Every one that walketh in uprightness.
| יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃ |
3 But draw near hither, ye sons of the sorceress, Ye brood of the adulterer and the harlot!
| ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃ |
4 Of whom do ye make your sport, And at whom do ye make wide the mouth, And draw out the tongue? Are ye not rebellious children, a treacherous brood?
| על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃ |
5 Burning with lust for idols Under every green tree, Slaying children in the valleys, Under the clefts of the rocks?
| הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃ |
6 With the smooth stones of the valley is thy portion; These, these are thy lot; Here thou pourest out thy drink-offering, And presentest thy meat-offering; Can I see such things, and be at rest?
| בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃ |
7 Upon a high and lofty mountain settest thou thy bed; Thither dost thou go up to offer sacrifice;
| על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃ |
8 Behind the doors and the posts dost thou place thy memorial; Thou departest from me, and uncoverest, and ascendest, and enlargest thy bed. Thou makest an agreement with them; Thou desirest their bed; Thou choosest a place.
| ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃ |
9 Thou goest to the king with oil, And takest much precious perfume; Thou sendest thine ambassadors afar, Yea, down to the under-world. (Sheol h7585)
| ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃ (Sheol h7585) |
10 In the length of thy journeys thou hast wearied thyself, But thou sayest not, “I will desist”; Thou yet findest life in thy hand, Therefore thou art not discouraged.
| ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃ |
11 On account of whom art thou anxious, and of whom art thou afraid, that thou hast proved false, And hast not remembered me, nor laid it to heart? Behold, I have been silent a long time; Therefore thou fearest me not.
| ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃ |
12 But now I announce thy deliverance, And thy works do not profit thee.
| אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃ |
13 When thou criest, let thy host of idols deliver thee! But the wind shall bear them all away; A breath shall take them off; But he that putteth his trust in me Shall possess the land, And shall inherit my holy mountain.
| בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי׃ |
14 Men shall say, Cast up, cast up, prepare the road; Remove every obstruction from the way of my people!
| ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ |
15 For thus saith the high and lofty One That inhabiteth eternity, whose name is Holy: I dwell in the high and holy place; With him also that is of a contrite and humble spirit; To revive the spirit of the humble, And to revive the heart of the contrite ones.
| כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃ |
16 For I will not contend forever, Nor will I be always angry; For life would fail before me, And the souls which I created.
| כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃ |
17 For the guilt of his covetousness I was angry; I smote him, I hid myself, and was angry; But yet he went on perversely in the way of his heart.
| בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃ |
18 I have seen his ways, yet will I heal him; I will guide him, and I will restore comfort To him and to his mourners;
| דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃ |
19 I create the fruit of the lips. Peace, peace to him that is far off, and to him that is nigh, Saith Jehovah; I will heal him.
| בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃ |
20 But the wicked is like the troubled sea, Which cannot rest, Whose waters cast up mire and dirt.
| והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃ |
21 There is no peace, saith my God, for the wicked.
| אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ |
