Ecclesiastes 1
1 The words of the Preacher, the son of David, king in Jerusalem.
| דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם |
2 Vanity of vanities, saith the Preacher, vanity of vanities, all is vanity.
| הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל |
3 What profit hath a man by all his labor with which he wearieth himself under the sun?
| מה יתרון לאדם בכל עמלו--שיעמל תחת השמש |
4 One generation passeth away, and another generation cometh; while the earth abideth for ever.
| דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת |
5 The sun riseth, and the sun goeth down, and hasteneth to the place whence it arose.
| וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם |
6 The wind goeth toward the south, and turneth about to the north; round and round goeth the wind, and returneth to its circuits.
| הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח |
7 All the rivers run into the sea, yet the sea is not full; to the place whence the rivers come, thither they return.
| כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת |
8 All words become weary; man cannot express it; the eye is not satisfied with seeing, nor the ear filled with hearing.
| כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע |
9 The thing that hath been is that which shall be, and that which hath been done is that which shall be done; and there is no new thing under the sun.
| מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש |
10 Is there any thing of which one may say, “Behold, this is new”? It was long ago, in the times which were before us.
| יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו |
11 There is no remembrance of former things, and of things that are to come there shall be no remembrance to those who live afterwards.
| אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה |
12 I, the Preacher, was king over Israel at Jerusalem.
| אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם |
13 And I gave my mind to seek and to search out with wisdom concerning all things which are done under heaven; an evil business, which God hath given to the sons of men, in which to employ themselves.
| ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
14 I saw all the things which are done under the sun; and, behold, it was all vanity, and striving after wind.
| ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח |
15 That which is crooked cannot be made straight, and that which is wanting cannot be numbered.
| מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות |
16 I communed with my heart, saying, “Behold, I have gained more and greater wisdom than all who have been before me at Jerusalem; yea, my mind hath seen much wisdom and knowledge.”
| דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת |
17 And I gave my mind to know wisdom, and to know senselessness and folly; I perceived that this also is striving after wind.
| ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח |
18 For in much wisdom is much vexation, and he that increaseth knowledge increaseth sorrow.
| כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב |
