Ecclesiastes 3
1 For every thing there is a fixed period, and an appointed time to every thing under heaven: —
| לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים |
2 A time to be born, and a time to die. A time to plant, and a time to pluck up what is planted.
| עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע |
3 A time to kill, and a time to heal. A time to breaking down, and a time to build up.
| עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות |
4 A time to weep, and a time to laugh. A time to mourn, and a time to dance.
| עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד |
5 A time to cast stones asunder, and a time to gather stones together. A time to embrace, and a time to refrain from embracing.
| עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק |
6 A time to seek, and a time to lose. A time to keep, and a time to cast away.
| עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך |
7 A time to rend, and a time to sew. A time to keep silence, and a time to speak.
| עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר |
8 A time to love, and a time to hate. A time of war, and a time of peace.—
| עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום |
9 What profit hath he who laboreth from that with which he wearieth himself?
| מה יתרון העושה באשר הוא עמל |
10 I have seen the business which God hath given to the sons of men to exercise themselves therewith.
| ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם--לענות בו |
11 God maketh every thing good in its time; but he hath put the world into the heart of man, so that he understandeth not the work which God doeth, from the beginning to the end.
| את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם--מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף |
12 I know that there is nothing better for a man than that he should rejoice and enjoy good his life long.
| ידעתי כי אין טוב בם--כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו |
13 But when a man eateth and drinketh, and enjoyeth good through all his labor, this is the gift of God.
| וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו--מתת אלהים היא |
14 I know that whatever God doeth, that shall be for ever. Nothing can be added to it, and nothing taken from it; and God doeth it that men may fear before him.
| ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם--עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו |
15 That which is, was long ago; and that which is to be, hath already been; and God recalleth that which is past.
| מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף |
16 Moreover, I saw under the sun that in the place of justice there was iniquity; and in the place of righteousness, iniquity.
| ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע |
17 Then said I in my heart, “God will judge the righteous and the wicked.” For there shall be a time for every matter and for every work.
| אמרתי אני בלבי--את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם |
18 I said in my heart concerning the sons of men, that God will prove them, in order that they may see that they are like the beasts.
| אמרתי אני בלבי--על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם |
19 For that which befalleth the sons of men befalleth beasts: one lot befalleth both. As the one dieth, so dieth the other. Yea, there is one spirit in them, and a man hath no pre-eminence above a beast; for all is vanity.
| כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם--כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל |
20 All go to one place; all are from the dust, and all turn to dust again.
| הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר |
21 Who knoweth the spirit of man, whether it goeth upward, and the spirit of a beast, whether it goeth downward to the earth?
| מי יודע רוח בני האדם--העלה היא למעלה ורוח הבהמה--הירדת היא למטה לארץ |
22 And so I saw that there is nothing better than that a man should rejoice in his labors; for that is his portion. For who shall bring him to see what shall be after him?
| וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו--כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו |
