Acts 2
1 And on the day of Pentecost they were all together in one place.
| שבעה שבועות חלפו מאז מותו של ישוע ותחייתו מן המתים, ויום חג השבועות הגיע. כשהתאספו המאמינים יחד באותו יום, |
2 And suddenly there came out of heaven a sound, as of a rushing mighty wind; and it filled the whole house where they were sitting;
| נשמע לפתע קול סערה גדולה מן השמים, והרעש מילא את הבית שבו ישבו. |
3 and there appeared to them tongues as of fire, distributing themselves; and one sat upon each of them.
| הנוכחים ראו מעין לשונות אש קטנות יורדות ונחות על ראשיהם, |
4 And they were all filled with the Holy Spirit, and began to speak with other tongues, even as the Spirit gave them utterance.
| וכל אחד מהם נמלא ברוח הקודש והחל לדבר בשפה שלא הייתה מוכרת לו, כי רוח הקודש העניק להם יכולת זאת. |
5 Now there were dwelling at Jerusalem Jews, devout men, from every nation under heaven.
| הרבה יהודים אדוקים מארצות שונות עלו לירושלים לרגל החג, |
6 And when this sound took place, the multitude came together, and were confounded, because every one heard them speaking in his own language.
| ובשמעם את רעש הסערה מעל הבית ההוא, מיהרו אל המקום כדי לראות מה קרה. לתדהמתם הרבה כל אחד שמע את התלמידים מדברים בשפה שלו. |
7 And they were amazed, and marveled, saying, Behold, are not all these who speak Galilaeans?
| ”כיצד ייתכן הדבר?“שאלו עולי־הרגל.”הלא כל האנשים האלה גרים בגליל! |
8 and how is it that we every one hear them in our own language, wherein we were born?
| כיצד הם יכולים לדבר בשפות המדוברות בארצות מולדתנו? |
9 Parthians and Medes and Elamites, and those who inhabit Mesopotamia, Judaea and Cappadocia, Pontus and Asia,
| הרי אנחנו פרתיים, מדיים, עילמיים, אנשי ארם־נהריים, יהודה, קפודקיה, פונטוס, אסיה הקטנה; |
10 Phrygia and Pamphylia, Egypt and the parts of Libya about Cyrene, and Romans who sojourn here, both Jews and Proselytes,
| פריגיה, פמפוליה, מצרים; יש בינינו אנשים מהאזורים שליד קוריניה שבלוב, ומרומא; |
11 Cretans and Arabians—how is it that we hear them speaking in our tongues the wonderful works of God?
| יהודים וגרים, כרתים וערבים – וכל אחד מאיתנו שומע בשפתו כיצד אנשים אלה מספרים על מעשיו של אלוהים ועל נפלאותיו!“ |
12 And they were all amazed and were in doubt, saying one to another, What can this mean?
| כולם עמדו שם נבוכים ומבולבלים.”מה פירושו של הדבר?“שאלו זה את זה. |
13 Others making sport of it, said, They are full of new wine.
| אולם בקרב הקהל היו גם כאלה שלעגו:”הם סתם שיכורים!“ |
14 But Peter, standing up with the eleven, lifted up his voice, and said to them, Men of Judea, and all that dwell at Jerusalem, be this known to you, and hearken to my words.
| שמעון פטרוס צעד קדימה, יחד עם אחד־עשר השליחים, ופנה אל ההמון:”תושבי ירושלים ואורחיה, הקשיבו היטב לדברי. |
15 For these are not drunken, as ye suppose; for it is the third hour of the day;
| אחדים מכם טוענים שאנשים אלה שיכורים, אבל דעו לכם שהם אינם שיכורים! בני־אדם אינם נוהגים להשתכר בשעה תשע בבוקר! |
16 but this is what was spoken through the prophet Joel,
| מה שאתם רואים כאן הבוקר כבר נובא לפני שנים רבות בפי יואל הנביא, אשר אמר: |
17 “It shall be in the last days, saith God, that I will pour out of my Spirit upon all flesh; and your sons and your daughters will prophesy, and your young men will see visions, and your old men will dream dreams;
| ’והיה אחרי כן (באחרית הימים), אמר אלוהים, אשפוך את רוחי על כל בשר. ונבאו בניכם ובנותיכם, זקניכם חלמות יחלמון, בחוריכם חזינות יראו. |
18 and even on my servants, and on my handmaids, I will pour out of my Spirit in those days, and they will prophesy.
| וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי. |
19 And I will show wonders in heaven above, and signs on the earth beneath, blood, and fire, and vapor of smoke;
| ונתתי מופתים בשמים ובארץ – דם ואש ותימרות עשן. |
20 the sun will be turned into darkness and the moon into blood, before the day of the Lord cometh, the great and notable day.
| השמש יהפך לחשך, והירח – לדם, לפני בוא יום ה׳ הגדול והנורא. |
21 And it shall be that every one that calleth on the name of the Lord shall be saved.”
| והיה כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט!‘ |
22 Men of Israel, hear these words! Jesus the Nazarene, a man approved of God to you by miracles, and wonders, and signs, which God wrought by him in the midst of you, as ye yourselves know, —
| ”אנשי ישראל, הקשיבו!“המשיך פטרוס.”אלוהים אישר בפומבי שישוע המשיח אכן שליח משמים, באמצעות הניסים והנפלאות שחולל על־ידו, ואתם יודעים זאת היטב, שהרי הניסים והנפלאות נעשו אצלכם. |
23 this man, being delivered up by the settled purpose and foreknowledge of God, ye, by the hand of godless men, crucified and slew.
| אולם אלוהים, שפעל לפי תוכניתו הערוכה מראש, הרשה לכם להסגיר את ישוע לידי הרומאים, כדי שיוקיעו אותו ויהרגוהו. |
24 But God raised him up, having loosed the pains of death, because it was not possible that he should be held by it.
| ואז אלוהים שחרר אותו מייסורי המוות והחזירו לחיים, כי המוות לא יכול היה להחזיק בו! |
25 For David saith concerning him, “I saw the Lord always before me; because he is on my right hand, that I should not be moved.
| ”דוד המלך דיבר על ישוע כשאמר:’שויתי ה׳ לנגדי תמיד, כי מימיני בל אמוט. |
26 Therefore my heart rejoiced, and my tongue exulted; moreover also, my flesh shall dwell in hope;
| לכן שמח לבי ויגל כבודי, אף בשרי ישכן לבטח, |
27 because thou wilt not abandon my soul to the underworld, nor wilt thou suffer thy holy one to see corruption. (Hadēs g86)
| כי לא תעזב נפשי לשאול; לא תתן חסידך לראות שחת. (Hadēs g86) |
28 Thou didst make known to me the ways of life; thou wilt make me full of joy with thy countenance.”
| תודיעני ארחות חיים, שבע שמחות את פניך‘. |
29 Brethren, I may speak to you with freedom of the patriarch David, that he both died and was buried, and his tomb is among us to this day.
| ”אחים יקרים, חשבו נא! הרי דוד לא התכוון לעצמו כשאמר את הדברים שציטטתי זה עתה, שהרי הוא מת ונקבר, וקברו נמצא בעירנו עד היום הזה. |
30 Being then a prophet, and knowing that God had sworn to him with an oath that he would set one sprung from his loins upon his throne,
| אולם דוד היה נביא, ועל כן ידע היטב שה׳ הבטיח, בשבועה נצחית, שאחד מצאצאיו יהיה המשיח ויישב על כסאו. |
31 he foresaw and spoke of the resurrection of Christ, that neither was he abandoned to the underworld, nor did his flesh see corruption. (Hadēs g86)
| דוד חזה את העתיד הרחוק וניבא את תחייתו של המשיח, באמרו שנפש המשיח לא תישאר בשאול, ושגופו לא יירקב. (Hadēs g86) |
32 This Jesus God raised up, whereof we all are witnesses.
| הוא דיבר על המשיח, וכולנו עדים לכך שישוע זה, שעליו אנו מדברים, באמת קם מן המתים. |
33 Being therefore exalted by the right hand of God, and having received from the Father the promised Holy Spirit, he hath poured forth this, which ye both see and hear.
| ”עתה יושב ישוע בשמים לימין האלוהים, וכפי שהובטח העניק לו אלוהים את הסמכות לשלוח את רוח הקודש, אשר גרם לכל מה שאתם רואים ושומעים היום. |
34 For David did not ascend into the heavens; but he himself saith, The Lord said to my lord, “Sit thou on my right hand,
| ”לא, דוד לא התייחס אל עצמו בדברים שאמר, שהרי הוא מעולם לא עלה לשמים. מלבד זאת, דוד הוסיף ואמר במקום אחר:’נאם ה׳ לאדני, שב לימיני, |
35 until I make thine enemies thy footstool.”
| עד אשית אויביך הדם לרגליך‘. |
36 Therefore let all the house of Israel know assuredly that God hath made him both Lord and Christ, this Jesus whom ye crucified.
| ”משום כך אני קורא אל בית ישראל: דעו לכם שאלוהים הפקיד את ישוע, אשר צלבתם, להיות האדון והמשיח!“ |
37 And when they heard this, they were pierced to the heart, and said to Peter and the rest of the apostles, Brethren, what must we do?
| דבריו של פטרוס נגעו ללב השומעים, והם פנו אליו ואל השליחים האחרים בשאלה:”אחים, מה עלינו לעשות?“ |
38 But Peter said to them, Repent, and let every one of you be baptized to the name of Jesus Christ for forgiveness of sins, and ye will receive the gift of the Holy Spirit.
| ”עליכם לחזור בתשובה ולהיטבל בשם ישוע המשיח, כדי שייסלחו לכם חטאיכם“, השיב פטרוס.”ואז תקבלו את מתנת רוח הקודש. |
39 For the promise is to you and to your children, and to all that are afar off, as many as the Lord our God shall call.
| כי ה׳ הבטיח לתת את רוח הקודש לכל מי שיקרא בשם ה׳ אלוהינו, וגם לבניו – לרחוקים ולקרובים.“ |
40 And with many other words did he testify and exhort, saying, Save yourselves from this perverse generation.
| פטרוס המשיך לספר להם על ישוע, והפציר בכל מאזיניו לחזור בתשובה ולהינצל מהדור הסורר הזה. |
41 They therefore received his word, and were baptized; and there were added on that day about three thousand souls.
| כשלושת אלפים איש האמינו באותו יום לדבריו של פטרוס ונטבלו במים. |
42 And they were constantly attending on the teaching of the apostles, and the imparting [[of their substance]], the breaking of bread, and the prayers.
| הם הצטרפו אל יתר המאמינים, והשתתפו בקביעות בשיעוריהם של השליחים, בבציעת הלחם (כמצוות ישוע לזיכרון מותו) ובאסיפות תפילה. |
43 And fear came upon every soul; and many wonders and signs were wrought through the apostles.
| הניסים והנפלאות הרבים שחוללו השליחים מלאו את כולם יראת־כבוד לאלוהים. |
44 And all that believed were together, and had all things common;
| כל המאמינים התמידו להתאסף יחד, וחילקו ביניהם את כל מה שהיה להם. |
45 and they sold their possessions and goods, and divided them among all, as any one had need.
| הם מכרו את כל רכושם, והתחלקו בכספם עם הנצרכים. |
46 And attending daily with one accord in the temple, and breaking bread in a private house, they partook of their food with gladness and singleness of heart,
| מדי יום הם השתחוו יחד בבית־המקדש, נפגשו בבתיהם בקבוצות, לשם התחברות, ואכלו יחד את ארוחותיהם בשמחה ובהכרת־תודה. |
47 praising God, and having favor with all the people. And the Lord added to the church daily those who were in the way of salvation.
| הם הללו את אלוהים, והם מצאו־חן בעיני כל העם. מדי יום הוסיף להם ה׳ את אלה שנושעו. |
