Acts 14

1 And it came to pass in Iconium, that they went together into the synagogue of the Jews, and so spoke that a great multitude both of Jews and Greeks believed.

גם באיקניון הלכו פולוס ובר־נבא לבית־הכנסת. הם הטיפו את דבר ה׳ בעוצמה כה רבה, עד שיהודים וגויים רבים האמינו באדון.

2 But the Jews that disbelieved stirred up and embittered the minds of the gentiles against the brethren.

אולם היהודים שדחו את בשורת אלוהים הסעירו את רגשות הגויים, ועוררו בלבם אי־אמון בפולוס ובר־נבא.

3 They abode therefore a long time there, speaking boldly in reliance on the Lord, who gave testimony to the word of his grace, granting signs and wonders to be wrought by their a hands.

למרות זאת נשארו שם השניים זמן רב למדי, כשהם מבשרים את דבר ה׳ באומץ, ואלוהים אישר שאכן הם שליחיו על־ידי הניסים והנפלאות שחולל באמצעותם.

4 But the multitude of the city was divided; and some held with the Jews, and some with the apostles.

תושבי העיר היו חלוקים בדעותיהם: חלקם תמכו במנהיגים היהודים, וחלקם – בפולוס ובר־נבא.

5 And when a movement was made both of the gentiles, and the Jews with their rulers, to abuse and stone them,

כאשר נודע לשני השליחים שהגויים, היהודים ומנהיגיהם תכננו להתנכל להם ולרגום אותם באבנים, מיהרו להימלט על נפשם. הם הגיעו לערי חבל לוקוניה: לוסטרה, דרבי וסביבותיהן,

6 they became aware of it, and fled to the cities of Lycaonia, Lystra and Derbe, and the neighboring country;

7 and they were publishing the glad tidings there.

וגם שם בישרו את הבשורה.

8 And at Lystra there sat a certain man who had not the use of his feet, a cripple from his birth, who never had walked.

בלוסטרה הם ראו אדם שלא התהלך מעולם; רגליו היו משותקות מלידה.

9 This man heard Paul speaking; who looking steadily at him, and perceiving that he had faith to be healed,

פולוס שם לב לכך שהנכה מקשיב לדבריו בדריכות ובעניין רב, וכאשר גילה שיש בו אמונה להירפא,

10 said with a loud voice, Stand upright on thy feet. And he leaped up and walked.

קרא אליו:”קום על רגליך!“כהרף־עין קפץ האיש על רגליו והחל ללכת.

11 And the multitudes, seeing what Paul had done, lifted up their voices, saying, in the language of Lycaonia, The gods have come down to us in the likeness of men.

כשראה קהל הנוכחים את הנס שפולוס חולל, החלו כולם לקרוא בלשון הליקאונית:”אנשים אלה הם אלים בדמות בני־אדם!“

12 And they called Barnabas, Jupiter; and Paul, Mercury, because he was the chief speaker.

הם החליטו שבר־נבא הוא האל זאוס, ואילו פולוס, שהיה הדובר העיקרי – האל הרמס.

13 Then the priest of Jupiter, that was in front of the city, brought oxen and garlands to the gates, and would have offered sacrifice with the multitudes.

הכהן של זאוס, שמקדשו היה בפרבר העיר, הביא זרי פרחים ושוורים, כדי להקריבם בשער העיר לעיני ההמונים.

14 But the apostles, Barnabas and Paul, when they heard of it, rent their garments, and rushed forth to the multitude, crying out

אולם כאשר הבינו פולוס ובר־נבא את מה שעומד להתרחש, קרעו את בגדיהם ורצו בתוך הקהל בצעקות:

15 and saying, Men, why do ye these things? We also are men of like nature with you, bringing to you glad tidings, that ye may turn from these vanities to the living God, who made heaven and earth and sea, and all things that are therein;

”אנשים, מה אתם עושים? אנחנו בני־אדם בדיוק כמוכם! באנו לבשר לכם את הבשורה, כדי שאתם תפסיקו לסגוד לאלילים, ובמקום זאת להשתחוות לאלוהים האחד האמיתי, אשר ברא את השמים, את הארץ, את הים ואת כל אשר בם.

16 who in the ages past suffered all the nations to walk in their own ways;

אמנם בימי קדם הרשה ה׳ לגויים לחיות כרצונם,

17 although he left not himself without witness, in that he did good, giving you rain from heaven and fruitful seasons, filling your hearts with food and gladness.

אולם הוא תמיד העיד על עצמו במעשיו הטובים ובאהבתו אלינו: הוא שולח לנו, למשל, גשם ותבואות מבורכות; הוא מספק לנו אוכל וממלא את לבנו שמחה.“

18 And with these words, they hardly restrained the multitudes from sacrificing to them.

על אף דבריהם אלה הצליחו השניים רק בקושי רב לשכנע את הקהל שלא להקריב להם קורבנות.

19 But there came thither Jews from Antioch and Iconium; who, having persuaded the multitudes, and stoned Paul, dragged him out of the city, supposing him to be dead.

ימים ספורים לאחר מכן הגיעו ללוסטרה יהודים אחדים מאנטיוכיה ומאיקניון, והפכו את קהל המעריצים להמון פרוע וצמא־דם, אשר רגם את פולוס באבנים. ההמונים חשבו שפולוס מת, ולכן גררו אותו אל מחוץ לעיר.

20 But the disciples having gathered around him, he rose up, and came into the city. And the next day he departed with Barnabas to Derbe.

אולם לאחר שהתקבצו המאמינים סביבו הוא התאושש, קם על רגליו וחזר העירה. למחרת יצאו פולוס ובר־נבא לדרבי.

21 And when they had published the glad tidings to that city, and had made many disciples, they went back to Lystra, and to Iconium, and to Antioch;

לאחר שבישרו שם את דבר ה׳ ועשו תלמידים רבים, חזרו השניים ללוסטרה, לאיקניון ולאנטיוכיה.

22 confirming the souls of the disciples, exhorting them to continue in the faith, and saying that it is through many afflictions that we mast enter into the kingdom of God.

בערים אלה הם חיזקו את המאמינים, ועודדו אותם לדבוק באמונתם למרות הצרות והרדיפות.”רק דרך צרות רבות נוכל להיכנס למלכות האלוהים“, הזכירו להם.

23 And having appointed for them elders in every church, they prayed with fasting, and commended them to the Lord, in whom they believed.

כמו כן מינו פולוס ובר־נבא זקני־קהילה בכל קהילה, ובצום ותפילה הפקידו אותם בידי האלוהים שבו בטחו.

24 And having gone through Pisidia, they came to Pamphylia;

לאחר מכן המשיכו השניים במסעם חזרה, ועברו דרך פיסידיה ופמפוליה.

25 and when they had spoken the word in Perga, they went down to Attalia,

הם הטיפו שוב בפרגי, והמשיכו לאטליה.

26 and thence set sail for Antioch, whence they had been commended to the grace of God, for the work which they had accomplished.

לבסוף הפליגו בספינה לאנטיוכיה – העיר שממנה יצאו למסע, ואשר בה הופקדו בידי אלוהים לבצע את המלאכה שזה עתה סיימו.

27 And when they had arrived and had gathered the church together, they related what great things God had wrought with them, and that he had opened a door of faith to the gentiles.

בהגיעם לאנטיוכיה כינסו את כל המאמינים, ומסרו להם דיווח מפורט על מסעם: כיצד ה׳ פעל באמצעותם, וכיצד פתח את שער האמונה גם לגויים.

28 And they abode no little time with the disciples.

פולוס ובר־נבא נשארו עם המאמינים באנטיוכיה זמן ממושך.