2 Corinthians 3
1 Are we beginning again to recommend ourselves? Or do we need, like some others, letters of recommendation to you, or letters of recommendation from you?
| הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃ |
2 Ye are our letter, written in our hearts, known and read by all men;
| אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃ |
3 since ye are manifestly shown to be a letter of Christ by means of our service, written not with ink, but with the Spirit of the living God; not on tablets of stone, but on fleshly tablets of the heart.
| כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃ |
4 And such confidence as this have we through Christ toward God;
| וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃ |
5 not that we are able of ourselves to think anything, as from ourselves; but our ability is from God;
| יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃ |
6 who also gave us ability to be ministers of a new covenant, not of the letter, but of the Spirit; for the letter killeth, but the Spirit giveth life.
| אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃ |
7 But if the ministration of death, engraven in letters on stones, was so glorious, that the children of Israel could not look steadfastly on the face of Moses by reason of the glory of his countenance, which glory was to be done away,
| ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃ |
8 shall not the ministration of the Spirit be much more glorious?
| כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃ |
9 For if the ministration of condemnation had glory, much greater is the glory of the ministration of righteousness.
| כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃ |
10 For even that which was made glorious hath ceased to be glorious in this respect, by reason of the glory by which it is exceeded.
| כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃ |
11 For if that which was to be done away was glorious, much more glorious is that which endureth.
| כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃ |
12 Having therefore such hope, we use great plainness of speech;
| על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃ |
13 and do not as Moses did, who put a veil over his face, that the children of Israel might not steadfastly look on the end of that which was to be done away.
| ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃ |
14 But their understandings were blinded; for until this day, when the old covenant is read, the same veil remaineth, since it is not unveiled to them that it is done away in Christ;
| אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃ |
15 but even till this day, when Moses is read, there lieth a veil upon their heart;
| אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃ |
16 but whenever it turneth to the Lord, the veil is taken away.
| וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃ |
17 Now the Lord is the Spirit; and where the Spirit of the Lord is, there is liberty.
| והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃ |
18 But we all with unveiled face beholding in a mirror the glory of the Lord, are changed into the same image from glory to glory, as by the Lord, the Spirit.
| ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃ |
