John 20
1 Now on the first day of the week, Mary Magdalene went early, while it was still dark, to the tomb, and saw the stone taken away from the tomb.
| השכם בבוקר יום ראשון, עוד לפני הנץ החמה, באה מרים המגדלית אל קברו של ישוע וראתה שהאבן הוסרה מפתח הקבר. |
2 Therefore she ran and came to Simon Peter, and to the other disciple whom Jesus loved, and said to them, "They have taken away the Lord out of the tomb, and we do not know where they have put him."
| היא רצה מיד אל שמעון פטרוס ואל התלמיד השני, זה שהיה אהוב על ישוע. היא קראה:”הם לקחו את האדון מהקבר! איננו יודעים היכן שמו אותו!“ |
3 Therefore Peter and the other disciple went out, and they went toward the tomb.
| פטרוס והתלמיד השני מיהרו יחד אל הקבר; התלמיד השני הקדים אותו והגיע ראשון. |
4 They both ran together. The other disciple outran Peter, and came to the tomb first.
5 Stooping and looking in, he saw the linen cloths lying, yet he did not enter in.
| הוא הביט פנימה וראה את התכריכים מונחים במקומם, אולם לא נכנס לקבר. |
6 Then Simon Peter came, following him, and entered into the tomb. He saw the linen cloths lying,
| שמעון פטרוס בא אחריו ונכנס פנימה. גם הוא ראה את התכריכים. |
7 and the cloth that had been on his head, not lying with the linen cloths, but rolled up in a place by itself.
| הבד שעטף את ראשו של ישוע היה מקופל ומונח בצד בניפרד מהתכריכים. |
8 So then the other disciple who came first to the tomb also entered in, and he saw and believed.
| ואז גם התלמיד האחר נכנס פנימה, ראה והאמין שישוע קם לתחייה. |
9 For as yet they did not know the Scripture, that he must rise from the dead.
| כי עד אז לא הבינו שהכתובים ניבאו כי הוא יקום לתחייה. |
10 So the disciples went away again to their own homes.
| שניהם הלכו הביתה, |
11 But Mary was standing outside at the tomb weeping. So, as she wept, she stooped and looked into the tomb,
| ובינתיים חזרה מרים אל הקבר, עמדה בחוץ ובכתה. היא העיפה מבט לתוך הקבר, |
12 and she saw two angels in white sitting, one at the head, and one at the feet, where the body of Jesus had lain.
| ולפתע נגלו אליה שני מלאכים לבושי לבן יושבים במקום שבו הייתה גופת ישוע: אחד למרגלותיו ושני למראשותיו. |
13 They told her, "Woman, why are you weeping?" She said to them, "Because they have taken away my Lord, and I do not know where they have put him."
| ”מדוע את בוכה?“שאלו המלאכים.”כי הם לקחו את אדוני ואיני יודעת היכן הניחו אותו“, השיבה מרים. |
14 When she had said this, she turned around and saw Jesus standing, and did not know that it was Jesus.
| היא הרגישה שמישהו עומד מאחוריה. כשהביטה לאחור ראתה את ישוע, אולם היא לא הכירה אותו. |
15 Jesus said to her, "Woman, why are you weeping? Who are you looking for?" She, supposing him to be the gardener, said to him, "Sir, if you have carried him away, tell me where you have put him, and I will take him away."
| ”מדוע את בוכה? את מי את מחפשת?“שאל אותה ישוע. מרים חשבה אותו לשומר הגן ולכן התחננה לפניו:”אם אתה זה שלקח את אדוני, אנא, אמור לי היכן שמת אותו כדי שאוכל לקחתו.“ |
16 Jesus said to her, "Mary." She turned and said to him in Hebrew, "Rabboni." which is to say, "Teacher."
| ”מרים!“קרא ישוע. היא פנתה להביט בו וקראה:”רבי!“ |
17 Jesus said to her, "Do not touch me, for I have not yet ascended to the Father; but go to my brothers, and tell them, 'I am ascending to my Father and your Father, to my God and your God.'"
| ”אל תגעי בי, “הזהיר אותה ישוע,”כי עדיין לא עליתי אל אבי. לכי אל האחים וספרי להם שאני עולה אל אבי ואביכם, אל אלוהי ואלוהיכם.“ |
18 Mary Magdalene came and told the disciples, "I have seen the lord," and that he had said these things to her.
| מרים מיהרה אל התלמידים.”ראיתי את האדון!“קראה בהתלהבות, ומסרה להם את דבריו. |
19 When therefore it was evening, on that day, the first day of the week, and when the doors were locked where the disciples were, for fear of the Jewish leaders, Jesus came and stood in the midst, and said to them, "Peace be to you."
| באותו ערב התכנסו התלמידים מאחורי דלתות נעולות, מפחד מנהיגי היהודים. לפתע עמד ישוע ביניהם ואמר:”שלום לכם!“ |
20 When he had said this, he showed them his hands and his side. The disciples therefore were glad when they saw the Lord.
| הוא הראה להם את נקבי המסמרים בידיו ואת צדו, והתלמידים שמחו מאוד לראות את אדונם. |
21 Jesus therefore said to them again, "Peace be to you. As the Father has sent me, even so I send you."
| שוב דיבר אליהם ישוע:”כשם שאבי שלח אותי, כך אני שולח אתכם.“ |
22 When he had said this, he breathed on them, and said to them, "Receive the Holy Spirit.
| הוא נשף ואמר:”קבלו את רוח הקודש. |
23 Whoever's sins you forgive, they are forgiven them. Whoever's sins you retain, they have been retained."
| למי שתסלחו לחטאיו, הם ייסלחו לו, ולמי שלא תסלחו לחטאיו, הם לא ייסלחו לו.“ |
24 But Thomas, one of the twelve, called Didymus, was not with them when Jesus came.
| תומא התאום, אחד משנים־עשר התלמידים, נעדר מאותה אסיפה. |
25 The other disciples therefore said to him, "We have seen the Lord." But he said to them, "Unless I see in his hands the mark of the nails, and put my finger into the mark of the nails, and put my hand into his side, I will not believe."
| כשסיפרו לו התלמידים שראו את האדון, תומא לא האמין.”לא אאמין בכך עד שאראה את נקבי המסמרים שבידיו ואגע בהם ובצדו“, אמר. |
26 After eight days again his disciples were inside, and Thomas was with them. Jesus came, the doors being locked, and stood in the midst, and said, "Peace be to you."
| כעבור שמונה ימים שוב התכנסו התלמידים, והפעם היה תומא ביניהם. גם הפעם היו הדלתות נעולות. לפתע שוב עמד ישוע ביניהם וקרא:”שלום לכם!“ |
27 Then he said to Thomas, "Put your finger here, and observe my hands. Reach out your hand, and put it into my side; and do not be unbelieving, but believing."
| ישוע פנה אל תומא ואמר:”גע בידי ובצד גופי, ואל תהיה יותר חסר־אמונה, כי אם תאמין!“ |
28 Thomas answered and said to him, "My Lord and my God."
| ”אדוני ואלוהי!“קרא לו תומא. |
29 Jesus said to him, "Because you have seen me, you have believed. Blessed are those who have not seen, and have believed."
| ישוע המשיך לדבר אליו:”אתה מאמין משום שראית אותי, אולם ברוכים המאמינים על אף שאינם רואים.“ |
30 Therefore Jesus did many other signs in the presence of his disciples, which are not written in this book;
| ישוע חולל עוד ניסים רבים לעיני תלמידיו אך הם לא נכתבו בספר זה. |
31 but these are written, that you may believe that Jesus is the Christ, the Son of God, and that believing you may have life in his name.
| הניסים בספר זה נכתבו כדי שתאמינו כי הוא המשיח בן־האלוהים, וכדי שעל־ידי אמונתכם בו תחיו חיי נצח. |
