אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן |
ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים |
ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה--שפטו נא ביני ובין כרמי |
מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים |
ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס |
ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר |
כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה |
הוי מגיעי בית בבית--שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ |
באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו--גדלים וטובים מאין יושב |
כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה |
הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם |
והיה כנור ונבל תף וחליל ויין--משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו |
לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא |
לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה (Sheol h7585) |
וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה |
ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה |
ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו |
הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה |
האמרים ימהר יחישה מעשהו--למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל--ונדעה |
הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר |
הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים |
הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר |
מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו |
לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו |
על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה |
ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא |
אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו |
אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה |
שאגה לו כלביא ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל |
וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה |