Mark 5
1 And they came to the other side of the sea, into the territory of the Gerasenes.
| ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ |
2 And when he had come out of the boat, immediately a man with an unclean spirit met him out of the tombs.
| והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ |
3 He lived in the tombs, and no one could bind him any more, not even with a chain.
| ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ |
4 For he had been often bound with fetters and chains, and the chains had been torn apart by him, and the fetters broken in pieces. No one had the strength to tame him.
| כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ |
5 And always, night and day, in the tombs and in the mountains, he was crying out, and cutting himself with stones.
| ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ |
6 And when he saw Jesus from afar, he ran and bowed down to him,
| ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ |
7 and crying out with a loud voice, he said, "What have I to do with you, Jesus, you Son of the Most High God? I adjure you by God, do not torment me."
| ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ |
8 For he had been saying to him, "Come out of the man, you unclean spirit."
| כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ |
9 And then he asked him, "What is your name?" And he replied, "My name is Legion, for we are many."
| וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ |
10 And he pleaded with Jesus repeatedly not to send them away out of the region.
| ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ |
11 Now on the mountainside there was a great herd of pigs feeding.
| ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ |
12 And they begged him, saying, "Send us into the pigs, that we may enter into them."
| ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ |
13 And he gave them permission. The unclean spirits came out and entered into the pigs; and the herd of about two thousand rushed down the steep bank into the sea, and they were drowned in the sea.
| וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ |
14 And those who fed them fled, and told it in the city and in the country. And the people went to see what it was that had happened.
| וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ |
15 And they came to Jesus, and saw him who had been possessed by demons sitting, clothed and in his right mind, even him who had the legion; and they were afraid.
| ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ |
16 And those who saw it declared to them how it happened to him who was possessed by demons, and about the pigs.
| ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ |
17 And then they began to plead with Jesus to leave their region.
| ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ |
18 As he was entering into the boat, he who had been possessed by demons pleaded with him that he might be with him.
| ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ |
19 However, Jesus did not allow him, but said to him, "Go to your house, to your own, and tell them what great things the Lord has done for you, and how he had mercy on you."
| ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ |
20 So he went his way, and began to proclaim in Decapolis how Jesus had done great things for him, and everyone was amazed.
| וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ |
21 And when Jesus had crossed back over in the boat to the other side, a large crowd was gathered to him; and he was by the sea.
| וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ |
22 One of the rulers of the synagogue, Jairus by name, came; and seeing him, he fell at his feet,
| והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ |
23 and pleaded with him repeatedly, saying, "My little daughter is at the point of death. Please come and lay your hands on her, that she may be made healthy, and live."
| ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ |
24 And he went with him, and a large crowd followed him, and they pressed upon him on all sides.
| וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ |
25 Now a woman, who had an issue of blood for twelve years,
| ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ |
26 and had suffered many things by many physicians, and had spent all that she had, and was no better, but rather grew worse,
| והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ |
27 having heard the things concerning Jesus, came up behind him in the crowd, and touched his clothes.
| ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ |
28 For she said, "If I just touch his clothes, I will be made well."
| כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ |
29 And immediately the flow of her blood was dried up, and she felt in her body that she was healed of her affliction.
| וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ |
30 And immediately Jesus, perceiving in himself that the power had gone out from him, turned around in the crowd, and asked, "Who touched my clothes?"
| וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ |
31 And his disciples said to him, "You see the crowd pressing against you, and you say, 'Who touched me?'"
| ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ |
32 He looked around to see her who had done this thing.
| ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ |
33 But the woman, fearing and trembling, knowing what had been done to her, came and fell down before him, and told him the whole truth.
| ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ |
34 And he said to her, "Daughter, your faith has made you well. Go in peace, and be cured of your disease."
| ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ |
35 While he was still speaking, people came from the synagogue ruler's house saying, "Your daughter is dead. Why bother the Teacher any more?"
| עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ |
36 But Jesus, overhearing the message spoken, said to the ruler of the synagogue, "Do not be afraid, only believe."
| וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ |
37 And he allowed no one to follow him, except Peter, James, and John the brother of James.
| ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ |
38 And they came to the synagogue ruler's house, and he saw an uproar, weeping, and great wailing.
| ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ |
39 And when he had entered in, he said to them, "Why do you make an uproar and weep? The child is not dead, but is asleep."
| ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ |
40 And they ridiculed him. But he, having put them all out, took the father of the child, her mother, and those who were with him, and went in where the child was.
| וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ |
41 And taking the child by the hand, he said to her, "Talitha koum," which translated means, "Little girl, I tell you, get up."
| ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ |
42 And immediately the girl rose up and walked, for she was twelve years old. And immediately they were overcome with amazement.
| ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ |
43 And he strictly ordered them that no one should know this, and commanded that something should be given to her to eat.
| ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ |
