Leviticus 22
1 The LORD spoke to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
2 "Tell Aaron and his sons to separate themselves from the holy things of the children of Israel, which they make holy to me, and that they not profane my holy name. I am the LORD.
| דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ |
3 "Tell them, 'If anyone of all your descendants throughout your generations approaches the holy things, which the children of Israel make holy to the LORD, having his uncleanness on him, that soul shall be cut off from before me. I am the LORD.
| אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ |
4 "'No man of the descendants of Aaron is a leper or has an issue, may eat of the holy things, until he is clean. Whoever touches anything that is unclean by the dead, a man who has had a seminal emission;
| איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ |
5 or whoever touches any crawling creature, whereby he may be made unclean, or a man of whom he may take uncleanness, whatever uncleanness he has;
| או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ |
6 the person that touches any such shall be unclean until the evening, and shall not eat of the holy things, unless he bathe his body in water.
| נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ |
7 When the sun is down, he shall be clean; and afterward he shall eat of the holy things, because it is his bread.
| ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ |
8 That which dies of itself, or is torn by animals, he shall not eat, defiling himself by it. I am the LORD.
| נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ |
9 "'They shall therefore follow my requirements, lest they bear sin for it, and die because of it, if they profane it. I am the LORD who sanctifies them.
| ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ |
10 "'No stranger shall eat of the holy thing: a foreigner living with the priests, or a hired servant, shall not eat of the holy thing.
| וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ |
11 But if a priest buys a slave, purchased by his money, he shall eat of it; and such as are born in his house, they shall eat of his bread.
| וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ |
12 If a priest's daughter is married to an outsider, she shall not eat of the heave offering of the holy things.
| ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ |
13 But if a priest's daughter is a widow, or divorced, and has no child, and has returned to her father's house, as in her youth, she may eat of her father's bread: but no stranger shall eat any of it.
| ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ |
14 "'If a man eats something holy unwittingly, then he shall add the fifth part of its value to it, and shall give the holy thing to the priest.
| ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ |
15 The priests shall not profane the holy things of the children of Israel, which they offer to the LORD,
| ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ |
16 and so cause them to bear the iniquity that brings guilt, when they eat their holy things: for I am the LORD who sanctifies them.'"
| והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ |
17 The LORD spoke to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
18 "Speak to Aaron, and to his sons, and to all the children of Israel, and say to them, 'Any man of the house of Israel or the foreigners who sojourn in Israel, who offers his offering, whether it be any of their vows, or any of their freewill offerings, which they offer to the LORD for a burnt offering;
| דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ |
19 that you may be accepted, you shall offer a male without blemish, of the bulls, of the sheep, or of the goats.
| לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ |
20 But whatever has a blemish, that you shall not offer: for it shall not be acceptable for you.
| כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ |
21 Whoever offers a sacrifice of peace offerings to the LORD to accomplish a vow, or for a freewill offering, of the herd or of the flock, it shall be perfect to be accepted; there shall be no blemish in it.
| ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ |
22 Blind, injured, maimed, having a wart, festering, or having a running sore, you shall not offer these to the LORD, nor make an offering by fire of them on the altar to the LORD.
| עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ |
23 Either a bull or a lamb that has any deformity or lacking in his parts, that you may offer for a freewill offering; but for a vow it shall not be accepted.
| ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ |
24 That which has its testicles bruised, crushed, broken, or cut, you shall not offer to the LORD; neither shall you do thus in your land.
| ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ |
25 Neither shall you offer the bread of your God from the hand of a foreigner of any of these; because their corruption is in them. There is a blemish in them. They shall not be accepted for you.'"
| ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ |
26 The LORD spoke to Moses, saying,
| וידבר יהוה אל משה לאמר׃ |
27 "When a bull, or a sheep, or a goat, is born, then it shall remain seven days with its mother; and from the eighth day and thenceforth it shall be accepted for the offering of an offering made by fire to the LORD.
| שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ |
28 Whether it is an ox or a sheep, you shall not kill it and its young both in one day.
| ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ |
29 "When you sacrifice a sacrifice of thanksgiving to the LORD, you shall sacrifice it so that you may be accepted.
| וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ |
30 It shall be eaten on the same day; you shall leave none of it until the morning. I am the LORD.
| ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ |
31 "Therefore you shall keep my commandments, and do them. I am the LORD.
| ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ |
32 You shall not profane my holy name, but I will be made holy among the children of Israel. I am the LORD who makes you holy,
| ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ |
33 who brought you out of the land of Egypt, to be your God. I am the LORD."
| המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ |
