< Job 4 >

1 Then Eliphaz the Temanite answered,
ויען אליפז התימני ויאמר׃
2 "If someone ventures to talk with you, will you be grieved? But who can withhold himself from speaking?
הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃
3 Look, you have instructed many, you have strengthened the weak hands.
הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃
4 Your words have supported him who was falling, You have made firm the feeble knees.
כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃
5 But now it is come to you, and you faint. It touches you, and you are troubled.
כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃
6 Isn't your piety your confidence? Isn't the integrity of your ways your hope?
הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃
7 "Remember, now, whoever perished, being innocent? Or where were the upright cut off?
זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃
8 According to what I have seen, those who plow iniquity, and sow trouble, reap the same.
כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃
9 By the breath of God they perish. By the blast of his anger are they consumed.
מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃
10 The roaring of the lion, and the voice of the fierce lion, the teeth of the young lions, are broken.
שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃
11 The old lion perishes for lack of prey. The cubs of the lioness are scattered abroad.
ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃
12 "Now a thing was secretly brought to me. My ear received a whisper of it.
ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃
13 In thoughts from the visions of the night, when deep sleep falls on men,
בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃
14 fear came on me, and trembling, which made all my bones shake.
פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃
15 Then a spirit passed before my face. The hair of my flesh stood up.
ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃
16 It stood still, but I couldn't discern its appearance. A form was before my eyes. Silence, then I heard a voice, saying,
יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃
17 'Shall mortal man be more just than God? Shall a man be more pure than his Maker?
האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃
18 Look, he puts no trust in his servants. He charges his angels with error.
הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃
19 How much more, those who dwell in houses of clay, whose foundation is in the dust, who are crushed before the moth.
אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃
20 Between morning and evening they are destroyed. They perish forever without any regarding it.
מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃
21 Isn't their tent cord plucked up within them? They die, and that without wisdom.'
הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃

< Job 4 >