Ezekiel 14
1 Then came certain of the elders of Israel to me, and sat before me.
| ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׃ |
2 The word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
3 "Son of man, these men have taken their idols into their heart, and put the stumbling block of their iniquity before their face: should I be inquired of at all by them?
| בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃ |
4 Therefore speak to them, and tell them, 'Thus says the LORD: "Every man of the house of Israel who takes his idols into his heart, and puts the stumbling block of his iniquity before his face, and comes to the prophet; I the LORD will answer him in it according to the multitude of his idols;
| לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃ |
5 that I may take the house of Israel in their own heart, because they are all estranged from me through their idols."'
| למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃ |
6 "Therefore tell the house of Israel, 'Thus says the LORD: "Return, and turn yourselves from your idols; and turn away your faces from all your abominations.
| לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם׃ |
7 For everyone of the house of Israel, or of the strangers who live in Israel, who separates himself from me, and takes his idols into his heart, and puts the stumbling block of his iniquity before his face, and comes to the prophet to inquire for himself of me; I the LORD will answer him by myself:
| כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃ |
8 and I will set my face against that man, and will make him an astonishment, for a sign and a proverb, and I will cut him off from the midst of my people; and you shall know that I am the LORD.
| ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה׃ |
9 "'"If the prophet is deceived and speaks a word, I, the LORD, have deceived that prophet, and I will stretch out my hand on him, and will destroy him from the midst of my people Israel.
| והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃ |
10 They shall bear their iniquity: the iniquity of the prophet shall be even as the iniquity of him who seeks him;
| ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה׃ |
11 that the house of Israel may go no more astray from me, neither defile themselves any more with all their transgressions; but that they may be my people, and I may be their God," says the LORD.'"
| למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃ |
12 The word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
13 "Son of man, when a land sins against me by committing a trespass, and I stretch out my hand on it, and break the staff of its bread, and send famine on it, and cut off from it man and animal;
| בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ |
14 though these three men, Noah, Daniel, and Job, were in it, they should deliver but their own souls by their righteousness, says the LORD."
| והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה׃ |
15 "If I cause evil animals to pass through the land, and they ravage it, and it be made desolate, so that no man may pass through because of the animals;
| לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה׃ |
16 though these three men were in it, as I live," says the LORD, "they should deliver neither sons nor daughters; they only should be delivered, but the land should be desolate.
| שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה׃ |
17 "Or if I bring a sword on that land, and say, 'Sword, go through the land'; so that I cut off from it man and animal;
| או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ |
18 though these three men were in it, as I live, says the LORD, they should deliver neither sons nor daughters, but they only should be delivered themselves.
| ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃ |
19 "Or if I send a pestilence into that land, and pour out my wrath on it in blood, to cut off from it man and animal;
| או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ |
20 though Noah, Daniel, and Job, were in it, as I live, says the LORD, they could not save either son nor daughter; they would save only their own souls by their righteousness.
| ונח דנאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם׃ |
21 "For thus says the LORD: 'How much more when I send my four severe judgments on Jerusalem, the sword, and the famine, and the evil animals, and the pestilence, to cut off from it man and animal.
| כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ |
22 Yet, look, there shall be left a remnant that shall be carried forth, both sons and daughters: look, they shall come forth to you, and you shall see their way and their doings; and you shall be comforted concerning the evil that I have brought on Jerusalem, even concerning all that I have brought on it.
| והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה׃ |
23 They shall comfort you, when you see their way and their doings; and you shall know that I have not done without cause all that I have done in it,' says the LORD."
| ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדני יהוה׃ |
