Ezekiel 12
1 The word of the LORD also came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
2 "Son of man, you dwell in the midst of the rebellious house, who have eyes to see, and do not see, who have ears to hear, and do not hear; for they are a rebellious house.
| בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃ |
3 Therefore, you son of man, prepare your stuff for moving, and move by day in their sight; and you shall move from your place to another place in their sight: it may be they will consider, though they are a rebellious house.
| ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃ |
4 You shall bring forth your baggage by day in their sight, as baggage for exile; and you shall go forth yourself at even in their sight, as when men go forth into exile.
| והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃ |
5 Dig through the wall in their sight, and carry your stuff out that way.
| לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו׃ |
6 In their sight you shall bear it on your shoulder, and carry it forth in the dark; you shall cover your face, so that you do not see the land: for I have set you for a sign to the house of Israel."
| לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל׃ |
7 I did so as I was commanded: I brought forth my stuff by day, as stuff for removing, and in the even I dug through the wall with my hand; I brought it forth in the dark, and bore it on my shoulder in their sight.
| ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם׃ |
8 In the morning came the word of the LORD to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃ |
9 "Son of man, has not the house of Israel, the rebellious house, said to you, 'What are you doing?'
| בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃ |
10 Say to them, 'Thus says the LORD: This burden concerns the prince in Jerusalem, and all the house of Israel among whom they are.'
| אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃ |
11 Say, 'I am your sign: like as I have done, so shall it be done to them; they shall go into exile, into captivity.'
| אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃ |
12 "The prince who is among them shall bear on his shoulder in the dark, and shall go forth. He shall dig through the wall and carry it through: he shall cover his face, because he shall not see the land with his eyes.
| והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ׃ |
13 My net also will I spread on him, and he shall be taken in my snare; and I will bring him to Babylon to the land of the Chaldeans; yet shall he not see it, though he shall die there.
| ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות׃ |
14 I will scatter toward every wind all who are around him to help him, and all his bands; and I will draw out the sword after them.
| וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם׃ |
15 They shall know that I am the LORD, when I shall disperse them among the nations, and scatter them through the countries.
| וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃ |
16 But I will leave a few men of them from the sword, from the famine, and from the pestilence; that they may declare all their abominations among the nations where they come; and they shall know that I am the LORD."
| והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה׃ |
17 Moreover the word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
18 "Son of man, eat your bread with quaking, and drink your water with trembling and with fearfulness;
| בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃ |
19 and tell the people of the land, 'Thus says the LORD concerning the inhabitants of Jerusalem, and the land of Israel: They shall eat their bread with fearfulness, and drink their water in dismay, that her land may be desolate, and all that is in it, because of the violence of all those who dwell in it.
| ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃ |
20 The cities that are inhabited shall be laid waste, and the land shall be a desolation; and you shall know that I am the LORD.'"
| והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃ |
21 The word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
22 "Son of man, what is this proverb that you have in the land of Israel, saying, 'The days are prolonged, and every vision fails?'
| בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון׃ |
23 Tell them therefore, 'Thus says the LORD: I will make this proverb to cease, and they shall no more use it as a proverb in Israel'; but tell them, 'The days are at hand, and the fulfillment of every vision.
| לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון׃ |
24 For there shall be no more any false vision nor flattering divination within the house of Israel.
| כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃ |
25 For I am the LORD; I will speak, and the word that I shall speak shall be performed; it shall be no more deferred: for in your days, rebellious house, will I speak the word, and will perform it,' says the LORD."
| כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃ |
26 Again the word of the LORD came to me, saying,
| ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ |
27 "Son of man, look, they of the house of Israel say, 'The vision that he sees is for many day to come, and he prophesies of times that are far off.'
| בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃ |
28 Therefore tell them, 'Thus says the LORD: None of my words shall be deferred any more, but the word which I shall speak shall be performed, says the LORD.'"
| לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃ |
